מאת: מרייה ספינלי, פרנצסקה לונטי, מסימיליאנו פסטורה, מירקו פאסולה
(אונברסיטת דה אנוזיו ציטי פסקרה- איטליה, אונברסיטת קווין מרי-לונדון אנגליה, אונברסיטת פדואה-איטליה)
תקציר:
מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את השפעת גורמי הסיכון הקשורים לחוויית התפרצות מגפת הקורונה על רווחתם של ההורים והילדים.
שיטות המחקר: הורים לילדים בגילאי שנתיים עד 14 השלימו סקר מקוון המדווח על תנאי הסביבה הביתית שלהם, כל קשר שהיה להם להשלכות המגפה, הקשיים שלהם בגלל ההסגר, תפיסתם את הפרט ויחסי הורה-ילד. לחץ דיאדי, ובעיות רגשיות והתנהגותיות של ילדיהם.
תוצאות: התוצאות הראו שתפיסת הקושי בהסגר היא גורם מכריע שמערער את רווחתם של ההורים ושל הילדים.
השפעת הסגר על בעיות ההתנהגותיות והרגשיות של ילדים מושפעת מהדרך בא היא מתווכת להם ע"י ההורים.
מסקנות: התמודדות עם הסגר היא חוויה מלחיצה במיוחד עבור הורים שחייבים לאזן בין החיים האישיים, העבודה וגידול הילדים, כשהם נשארים לבד ללא משאבים אחרים. מצב זה מעמיד את ההורים בסיכון גבוה יותר לחוות מצוקה, דבר שעלול לפגוע ביכולתם להיות מטפלים תומכים. חוסר התמיכה שילדים אלו זוכים ברגע כה קשה עשוי להיות הסיבה לתסמינים הפסיכולוגיים הבולטים יותר שלהם. על המדיניות לקחת בחשבון את השלכות הנעילה על בריאות הנפש של המשפחות, ויש לקדם התערבויות תומכות למיידי ולעתיד. מבוא: ב- 30 בינואר 2020, ארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום לבריאות הציבור מתוך דאגה לאחר שנתגלה כי מספר אנשים נתגלו בסין כחולי קורונה. למחרת החלה ממשלת איטליה להגדיר את אמצעי הבלימה הראשונים, כמו בדיקת אנשים שנכנסים למדינה מסין, במטרה למנוע את התרחבות ההידבקות במדינה (הממשלה, 2020). עם זאת, מהמחצית השנייה של פברואר מספר המקרים באיטליה גדל, במיוחד בצפון איטליה. זה הוביל את הממשלה להכריז ב -21 בפברואר על הצעדים המגבילים הראשונים במה שהוגדר כאזור האדום הראשון, כולל שטחים מוגדרים באזורים של לומברדיה וונטו, האזורים שנפגעו ביותר מהזיהום. מכיוון שהמגפה המשיכה להתפשט ברחבי המדינה, פרסם ראש הממשלה ב -9 במרץ צו שהרחיב את השטח הלאומי כולו את המגבלות שכבר היו תקפות במקום. הכללים היו אמורים להימשך עד ה -3 באפריל, אך הוארכו בשתי פעימות נוספות תחילה עד ה -13 באפריל ובהמשך עד ל -3 במאי (הממשלה, 2020). בזמן כתיבת שורות אלה (26 באפריל 2020) היו באיטליה 199,000 מקרים מאושרים ו -26,977 מקרי מוות, יותר ממחציתם התרחשו רק בלומברדיה ובוונטו. כאשר נאספו נתוני המחקר הנוכחי (בין ה -2 ל -7 באפריל), המספרים הללו עדיין עלו, והראו כי סוף המגיפה עדיין רחוק.
הצעדים הממשלתיים כללו סגירת חנויות למעט חנויות אוכל ובתי מרקחת, ביטול כל אירועי הספורט, והשבתת בתי ספר ואוניברסיטאות ברחבי הארץ (הממשלה, 2020). בבתי הספר נסגרו כל שירותי התמיכה החינוכית המופנים לילדים בכל הגילאים, כאשר מורים מכיתות יסוד ואילך העבירו הרצאות מקוונות. נאסר על כולם לצאת מהבית למעט עבודה או בריאות או סיבות דחופות אחרות שאינן ניתנות לדחייה. עבודה מקוונת קבלה תמריץ. אך מכיוון שרוב הפעילויות במשק נסגרו אנשים רבים איבדו את מקום עבודתם או חוו אובדן הכנסות משמעותי.
מצב החיים של משפחות השתנה באחת. בסביבה הביתית, ההורים הפכו לבעלי תפקידים חינוכיים בבית יותר מבעבר. לילדים יש רק את ההורים סביבם, כדי לספק תמיכה בשיעורי בית במידת הצורך ולקדם התפתחות חיובית וחוויות למידה חדשות לפעוטות וילדי הגיל הרך (Wang et al., 2020). הורים נותרו לבד לא רק בטיפול בחינוך ביתי לילדיהם, אלא באופן כללי בניהול ילדיהם ובסביבה הביתית. כל שאר שירותי החינוך סגורים, שמרטפות וסבים אינם זמינים, ואין קשר עם עמיתים. הורים רבים חייבים גם לעבוד מהבית, כשהילדים סביבם. מצב זה הגדיל משמעותית את הסיכון לחוות מתח ורגשות שליליים אצל ההורים, עם השפעה פוטנציאלית על רווחת הילדים (Sprang and Silman, 2013).
כך שלמרות הסגר והבידוד החברתי שהפחית את מספר ההדבקות , הדאגה המרכזית הייתה לרווחתם הנפשית של המשפחות. שכן הם היו חשופים למידע על בתי החולים העמוסים בנדבקים, על מספר המתים מקורונה ההולך וגדל, וכמעט כל אחד הכיר משיהו בסביבתו שנפטר מקורונה. כתוצאה מהמצוקה שנוצרו, נצפו מקרים של דיכאון, לחץ, ותופעות של פוסט טראומה להם כידוע השפעה הנמשכת לאורך שנים לאחר האירוע.
מרבית המחקרים שבוצעו במהלך מגפות קודמות ומתחילת התפרצות מצאו קשר בין רמות הלחץ לתגובות הפוסט שהיו גבוהות פי 4 בקרב ילדים שחוו הסגר.
המחקר הנוכחי רוצה לשפוך אור על רווחת המשפחות במהלך התפרצות הקורונה באיטליה, על ידי חקירת הסתגלות פרטנית ודיאדית של ההורים והילדים לאחר חודש של הסגר. הבנת התגובות והרגשות של ההורים והילדים, וזיהוי גורמי סיכון וגורמים מגנים על מנת לאפשר מענה נכון לצרכיהם כדי להתאים את תוכניות ההתערבות במצב נוכחי ובמצדים דומים בעתיד. (Sprang and Silman, 2013).
דיון:
התפרצות הקורונה הייתה מצב חדש לחלוטין ובלתי צפוי שפגע בין רגע במדינות רבות. איטליה הייתה השנייה שנפגעה אחרי סין .המגפה התפשטה במהירות רבה. בתוך מספר שבועות בלבד, האוכלוסייה מצאה עצמה במגפה קשה שהצריכה: סגירת בתי הספר, נעילת הילדים בבית אבל ההשלכות של החלטות אלה על רווחת במשפחות א נלקחה בחשבון.
המחקר שלנו הוא הראשון שבדק את ההשפעה של התפרצות הקורונה על רווחת ההורים והילדים. התוצאות הראו כי גורמים כמו חיים באיזור שסכנת ההדבקות גבוהה, אפילו לא קשר הדוק יותר עם השפעות הנגיף אינם משפיעים באופן ישיר על רווחת ההורים והילדים. מאשש מחקר דומה בסין.
באופן דומה, איכות הסביבה, כמו המאפיינים הפיזיים של מרחב המחיה, אינה קשורה לתסמינים פסיכולוגיים של הורים וילדים. אולם התפיסה האישית של ההורים את המצב, וליתר דיוק עד כמה הם מתקשים להתמודד עם הלחצים הרבים שההסגר מטיל, קשורה באופן משמעותי ללחץ של ההורים ולבעיות הפסיכולוגיות של הילדים. ללחץ ההורים יש השפעה עקיפה על התנהגות הילדים ובעיותיהם הרגשיות שכן היא מהווה גורם מתווך. הורים המדווחים על השוקי במציאות החדשה שנוצרה בו הם גם מורים, גם הורים, גם מטפלים וגם אמורים למצוא מקום עבורם ועבור בני זוגם. מכאן לסגר השפעה רחבה על רווחתם של המבוגרים. (Brooks et al., 2020). אנו מוסיפים לכך כי לחץ זה נחווה הן אצל הפרט (למשל, היותו תגובתי יתר, מרגיש עצבני ומגורה) והן ברמה הדיאדית (למשל, מתקשה ליהנות מאינטראקציות עם הילד, והתנהגות של ילדים ביטויים רגשיים). בנוסף, ציינו כי הלחץ הזה הוא שמשפיע באופן משמעותי על רווחת הילדים.
זה מדגיש כי ההשפעה של הסגר על הורים והילדים קיימת גם אצל משפחות עם ילדים מתחת לגיל 14.
ניתן להסביר את ההשפעה שזיהינו במחקרנו בדרכים רבות. הורים לחוצים יותר מתקשים להבין את צרכי ילדם ולהגיב בצורה רגישה (Abidin, 1992; Scaramella et al., 2008). מתח קשור לעיתים קרובות להתנהגויות גסות ולקשיים בהשמת גבולות ומשמעת. כך, ילדים במשפחות אלה עשויים להרגיש פחות מובנים על ידי הוריהם ועלולים להגיב בדרכים שליליות ותוקפניות יותר (Pinquart, 2017).
יתרה מכך, אנו יודעים שלילדים יש משאבים אישיים נמוכים יותר להתמודד עם השינויים הרבים שהמגפה הביאה לחייהם (Liu et al., 2020) זו הסיבה שההנחיות שיצאו להורים היו להסביר את המצב לילדים. שכן מידע נכון לגבי מה שמתרחש סביבם והסיבה למגבלות המוטלות עליהם הם מכריעים למניעת השלכות פסיכולוגיות שליליות (Dalton et al., 2020). עם זאת, כיצד ומתי לעשות זאת נותר לחלוטין לבחירת ההורים. אנו יכולים לשער כי הורים לחוצים יותר עשויים להיות מוצפים מדי מהמצב בכדי למצוא דרכים מתאימות להוות דמות תומכת עבור ילדיהם ולמצוא את הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם שאלות ופחדים של ילדים (DiGiovanni et al., 2004). כאשר ילדים אינם מוצאים תשובות מתאימות אצל ההורים, הם עשויים לגלות מצוקה רבה יותר, שיבואו לידי ביטוי בבעיות רגשיות והתנהגותיות כמו העדר תשומת לב וחוסר ריכוז.
תוצאות אלו מצביעות על השלכות מעניינות רבות שיש להתייחס אליהן בעתיד ובעתיד באיטליה, ובכל המדינות המעורבות במגיפה, אם ברצוננו לקדם את רווחתם של ילדים, ולמנוע התפרצות של בעיות התנהגותיות ורגשיות חמורות יותר. המגיפה וההסגר שבא בעקבותיה מחייבים שימוש במשאבים אישיים כדי להתמודד עם חיי היומיום ופחדים ודאגות. יש לתת מידע והנחיות נכונים למבוגרים בנוגע לאופן שבו מצב לחוץ זה עשוי להשפיע על רווחתם האישית וילדיהם. בריאות הציבור צריכה לספק להורים ידע על למשל כיצד ילדים בגילאים שונים מביעים מצוקה ואת החשיבות של שיתוף ודיבור על פחדים ורגשות שליליים (Dalton et al., 2020). באופן זה ניתן להיעזר בהורים גם כאלה שהם פחות גמישים ולחוצים יותר במציאת דרכים להבין ולתמוך בילדיהם (בלסקי, 1984).
ייתכן שגם סגירת בתי הספר תרמה לתופעה זו. ראשית, מכיוון שהורים נותרים לבד עם חינוך ולמידה של ילדיהם, זו עשויה להיות חובה מאתגרת מאוד. יתר על כן, למורים יש תפקיד לא רק בהעברת חומרים חינוכיים, אלא גם במתן הזדמנות לילדים לקיים אינטראקציה ולקבל מהם תמיכה והסברים. ארגון קורסים מקוונים באופן שישפר גם את האפשרות של ילדים לקיים אינטראקציה עם המורה שלהם לגבי דברים מחוץ להקשר הלמידי, צריך להיות בראש סדר העדיפויות, במיוחד אם יהיה צורך להאריך את משך את סגירת בית הספר. יתר על כן, הממשלה צריכה לקחת בחשבון את ההשפעה של סגירת בית הספר על ההורים על ידי מציאת דרכים לעזור להם להתמודד עם חוויית הלמידה של ילדים ועם שהות הילדים בבית 24/7, בעוד שההורים צריכים לנהל גם עבודות בית וטיפול בילדים. זה יהיה עוד יותר רלוונטי אם במהלך מצב החירום ההורים ידרשו לחזור לעבודה, אך בתי הספר יישארו סגורים. איך ההורים אמורים להתמודד עם זה?
יש להתייחס למגבלות מסוימות של המחקר הנוכחי. ראשית, זהו מחקר של מתאמים צריך מחקר אורך כדי לאשש את השפעות הסגר על ההורים ועל ילדיהם לאורך זמן. מחקר כזה יסייע בהבנת טוב יותר של התופעה. יתר על כן, אספנו תסמינים פסיכולוגיים של ילדים מדוחות הורים; אף כי נעשה שימוש נרחב בשיטת איסוף נתונים זו, היא עשויה להיות פחות אמינה מדיווח של הילדים עצמם או של חוקרים מוסמכים. לבסוף, אנו עשויים לצפות כי הסגר מסוכן יותר למשפחות בסיכון גבוה כמו משפחות של הורים פרודים, משפחות עם ילדים עם מוגבלות, משפחות עניות מאוד וכו '. חקר התופעה בקרב מצבים בסיכון יסייע ב פיתוח התערבויות מותאמות יותר.
הסגר והתרחקות חברתית הם דרכים יעילות להתמודד עם המגיפה, אך לחוויות אלו עשויות להיות השלכות על רווחתם של אנשים. עם זאת, התקשורת והמוסדות הציבוריים מתרכזים בעיקר בבריאות הגופנית כדי להמליץ על צעדים למניעה והכלה של המחלה, מה שמותיר את ההשפעה על בריאות הנפש ללא דיון. ואכן, בריאות הנפש היציבה היא אחד המפתחות להילחם במגפה המתמשכת הזו ולהחזיר את השגרה לחברה פוסט-מגפה; רווחתם של הורים וילדים חייבת להיות במעקב מכיוון שלבעיות בצד זה עשויות להיות השלכות ארוכות טווח.
כפי שהציע בולבי לפני 30 שנה, "כוח גבר ואישה המוקדש לייצור סחורות מהותיות נחשב פלוס בכל המדדים הכלכליים שלנו. כוח גבר ואישה המוקדש לייצור ילדים שמחים, בריאים וסומכים על עצמם בבתיהם, אינו נחשב כלל. יצרנו עולם מטופש "(בולבי, 1988).
Facebook
Twitter