"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

הארגון הביו – התנהגותי בתינוקות עם התקשרות בטוחה וחרדה.

Biobehavioral Organization in securely and Insecurely Attached Infants.

Spangler and Grossmann.

Child Development, 1993, 64,1439-1450

הנושאים בהם דן המאמר:
השוואה בין קבוצות ילדים עם צורת הקשרות בטוחה וחרדה
במדדים פיזיולוגיים: דופק הלב, פעילות הורמונלית וכו'.

מטרות המחקר:
1. למצוא סימנים להפעלת מערכת ההתקשרות של תינוקות בעלי דפוס התקשרות חרדה- נמנעת. על ידי עימות ההתנהגות ה"שלווה" לכאורה שלהם לבין מדדים פזיולוגיים המעידים על לחץ.
החוקרים ציפו לראות עלייה בדופק הלב של התינוקות בעלי ההתקשרות החרדה- נמנעת בהשוואה לתינוקות בטוחים. עליה זו בדופק תוכיח שהילדים נמצאים במצב מתח ומערכת ההתקשרות שלהם הופעלה, למרות שהם נראים "שלווים".
2. לאשש מחקרים הטוענים כי ניתן לאבחן את דפוס ההתקשרות באמצעות בדיקת הפרשות האדרנלין. החוקרים ציפו לראות רמה גבוהה יותר של תגובה הורמונלית אצל ילדים חרדים בהשוואה לילדים בטוחים.

רקע תאורטי:
מחקרים רבים נערכו בתחום הפסיכולוגיה בנושא ההתקשרות. תחום הביולוגיה חשוב ואף הכרחי לאימות הסיווג וההבנה של דפוסי ההתקשרות השונים. ישנם ילדים שמראש, בשל סגנונם המולד יטו לדפוס התקשרות זה או אחר. יש חוסר הסכמה לגבי המיון שנעשה עד היום ויש צורך במדד נוסף, פיזיולוגי. מידע כזה עשוי להבהיר תהליכים פסיכולוגיים. למשל דופק הלב קשור ל עוררות הרגשית.
בתאוריית ההתקשרות, דפוס ההתקשרות הבטוח מתואר כמסתגל ביותר להתפתחות האישיות והדפוסים החרדים נחשבים כפחות מסתגלים. מנקודת מבט של תרבויות שונות, דפוסים חרדים יכולים להראות כמסתגלים.

שאלת המחקר:
האם תוצאות פיזיולוגיות תחזקנה את סיווג קבוצות ההתקשרות שנערכו על פי המחקרים ההתנהגותיים?
בסיטואציית הזר, תינוקות חרדים – נמנעים, ממשיכים לשחק באובייקט כשהאם חוזרת, האם הם אכן "אדישים" או שהגוף שלהם, הלב שלהם מגיב בלחץ?

הנבדקים:
41 פעוטות לבנים גרמניים ואימהותיהם (17 בנות ו-24 בנים). הפעוטות בני 12 חודשים. הילדים באים ממיצב חברתי- כלכלי מגוון.

ההליך:
הילדים חוו את סיטואציית הזר על כל 7 האפיזודות, כאשר במשך כל הניסוי נמדד דופק הלב של הפעוט על ידי אלקטרודות שהוצמדו לגופי לפני תחילת הניסוי. רמת הקורטיסול ברוק נמדדה בתחילת הניסוי, כעבור 15 דק' ושוב כעבור 15 דק'.
בנוסף למדדים הפיזיולוגיים, נצפה הילד כדי לאמוד מדדים התנהגותיים: נמדד כל ביטוי של רגש שלילי, פנים עצובות, בכי, עצבנות וכו' בהתייחס לאם או לאובייקטים.

סיטואציית הזר:
1. הפעוט ואמו בחדר משחקים זר (אימא, ילד).
2. נכנס אדם זר לחדר (אימא, ילד, זר).
3. האם יוצאת מהחדר (זר, ילד).
4. האם חוזרת והזר יוצא (אימא, ילד).
5. האם יוצאת והילד נשאר לבד (ילד).
6. הזר נכנס (ילד, זר).
7. האימא נכנסת והזר יוצא (אימא, ילד).

מהניתוחים התקבלו מדדים התנהגותיים ופיסיולוגיים:
התנהגותיים:
א. איכות ההתקשרות.
ב. משך הרגש השלילי כלפי השינוי.
ג. משך ההתבוננות בחפץ.
פיסיולוגיים:
א. שינוי בדופק במשך הניסוי.
ב. שינויים ברמת הקורטיסול.

תיאור השינויים ההתנהגותיים:
ילדים בטוחים וילדים חרדים אמביוולנטיים פעלו פחות עם האובייקט כאשר האם נפרדה מהם.
ילדים חרדים נמנעים פעלו יותר עם האובייקט כאשר האם נפרדה מהם.
ילדים חרדים אמביבלנטיים הביעו מחאה רמה (קולית) למצב הלחץ בו האם עזבה אותם, ילדים נמנעים הביעו מעט מאוד מחאה או שלא הביעו מחאה כלל.

תיאור השינויים הפיזיולוגיים:
דופק – השינויים בדופק, אף כי היו שונים, מצביעים על פעילות במערכת כלי הדם של הלב בכל קבוצות ההתקשרות.
ברמת הבסיס לא היו הבדלים בפעילות דופק הלב בקרב התינוקות בארבע הקבוצות (חרדים נמנעים, בטוחים, חרדים מתנגדים וחסרי אוריאנטציה).
מעניינות במיוחד התוצאות לגבי ילדים חרדים נמנעים. כאשר האם יצאה, נראה היה שהם אדישים ומתעניינים מאוד בחפץ עמו הם משחקים. מדידת הדופק הראתה עליה בדופק, מצב המעיד על עוררות, הדופק שלהם היה גבוה ביותר בזמן ההתייחסות לחפץ.
פעילות הורמונלית – נמצאו הבדלים בין הילדים בקבוצת ההתקשרות הבטוחה לילדים בקבוצות ההתקשרות החרדה (A, C, D ). רמת הקורטיסול אצל הילדים החרדים היתה גבוהה יותר.
קבוצת ההתקשרות החרדה אמביוולנטית שהראתה לכאורה מצוקה רבה מאוד: בכי ומחאה, לא הראתה רמת קורטיסול גבוהה יותר בהשוואה לקבוצת ההתקשרות החרדה נמנעת, שלכאורה לא הראתה מצוקה.

הדיון:
ממצאי הדופק של התינוקות מספקים תוקף נוסף להליך " סיטואציית הזר". הממצאים הפסיולוגיים תומכים במיון איכות ההתקשרות ההתנהגותי.
נמצאה עליה בדופק הלב של כל התינוקות כולל "נמנעים" בזמן פרידה מן האם, ההבדלים בין הקבוצות היו במידת העלייה בקצב.
בשעה שאצל התינוקות חסרי האוריאנטציה (D), נראתה עלייה גדולה מאוד בדופק הלב, היתה עליה גם בקבוצות האחרות הבטוחות והחרדות. הממצאים מראים שאפילו תינוקות נמנעים (A), למרות שהם מראים פחות התנהגות מצוקתית, מושפעים מהסיטואצייה ומביעים לחץ לא פחות מתינוקות בטוחים (B). מערכת ההיקשרות בתינוקות בעלי דפוס היקשרות נמנעת נראית לכאורה פחות פעילה בהשוואה לתינוקות האחרים, אך היא למעשה אפילו יותר פעילה מאשר אצל תינוקות בטוחים.
קצב הלב עולה כיוון שהדופק קשור למכניזם ההתמודדות של הגוף. הגוף מגיב למצוקה הרגשית על ידי עלייה בדופק, קצב הלב בזמן פרידה משקף פעילות גבוהה של מערכת ההגנה.

דפוס הדופק של קבוצת ההתקשרות הבטוחה (B) וקבוצת ההתקשרות חסרת האוריאנטציה (D) מתאים להנחה בקשר להתאמה בין התנהגות ודופק. הדופק נמוך בזמן התייחסות לחפץ, התנהגות המרמזת על קשב וריכוז בזמן המשחק. אצל תינוקות מקבוצת ההתקשרות החרדה נמנעת (A) הקצב הגבוה של דופק הלב מעיד על חרדה פנימית עמוקה, למרות שהתנהגותם החיצונית הנראית לעין אינה מראה סימני התרגשות כלשהם. הציפייה של החוקרים היתה שכמו שהתנהגותם החיצונית "שלווה" כך גם הדופק שלהם יהיה נמוך. ציפייה זו לא התאמתה.
התינוקות מקבוצת (A) הנמנעים, נמנעו מקרבה לאם כשהיא היתה במצב רוח קיצוני, וכשהיא היתה במצב רוח רגוע הילדים התייחסו אליה. הם הסתכלו עליה רק כאשר היא היתה במצב פסיכולוגי לא קיצוני, כשמצבה היה קיצוני הם התעלמו ממנה, למרות שאז הדופק אצלם היה מהיר.
ממצאים מראים על קשר ישיר בין עליית המצוקה הרגשית אצל ילדים חרדים נמנעים מקבוצת (A) והתנהגות נמנעת. הילדים חשים מצוקה ומתנהגים באדישות.
החוקרים מתארים קשיים בניתוח התוצאות ההורמונליות. יתכן שהמערכת המפעילה את האנדוקורטיקל איטית, בכדי שהיא תפעל יש צורך לחכות לפחות 30 דקות והניסוי הופסק מוקדם מדי לא ניתן מספיק זמן למערכת לפעול. עם זאת השינוי בדופק הלב הוכיח את הקשר בין המצב הפסיכולוגי לפיסיולוגי.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה