התפתחות מערכות החושים מראשית העוברות ותפקידם בתהליך התפתחותי.

מירי רצון *

* פיזיוטרפיסטית נוירו-התפתחותית. מרצה במכללה לחינוך סמינר הקיבוצים ת"א.
המאמר עובד מתוך ספרה: "התפתחות מוטורית תחושתית ותהליכי למידה".

· מערכת החושים מזינה את המוח לשם התפתחותו ופעילותו, ומהווה קשר בין העולם החיצוני לבין האדם.
· החושים קולטים מידע מהחוץ, מעבירים אותו אל המוח, המוח מפרש את המידע ונותן הוראת פעולה לאברי הגוף השונים. כלומר, הקשר בין החושים והגוף הוא דו סטרי.
· יש להתייחס אל החושים כמערכת שלמה הקשורה במעגל של קליטה – פענוח – והחלטת פעולה.
· הגירוי החושי מגיע אל המוח באמצעות קולטנים (אברוני חישה) ייחודיים לכל חוש. המוח מארגן את הידע, מעבד אותו ונותן הוראת פעולה מוטורית (תנועה) או הפרשתית (רוק, למשל) בהתאמה לעיבוד שנעשה. מכלול התוצאה הוא דפוס התנהגות.
· לדוגמא: העין קלטה פרח אדום, המוח פענח: פרח אדום, כלנית או ורד אדום? כלנית! הוראת הפעולה: לא לקטוף, פרח מוגן. ורד? לקטוף במזמרה ולהיזהר, יש קוצים.
· כל איבר חוש פועל בארבעה ממדים: זמן, מרחב, איכות ועוצמה.
· זמן ומרחב – מייחסים את התחושה או התפיסה לעור או לסביבה. למשל, בעת מגע בעור שלנו, אפשר לאתר את מקום הגירוי על הגוף ולהרגיש את תחילת הגירוי והמשך שלו.
· איכות הגירוי: א) הבחנה בין סוגי גירוי כמו אור, קול, חום/קור, מגע וריח. ב) הבחנה בין תכונות מובדלות בתוך איבר החוש כמו, צבעים שונים, טעמים שונים.
· עוצמת או כמות הגירוי – עוצמת האור או הקול, או המגע / לחץ.
· ההתייחסות אל חלוקת אברי החוש, עברה בשנים האחרונות כמה שינויים. ראשית מתייחסים אל סוג האנרגיה שמציתה את הגירוי: כימי: טעם וריח, קורן: ראיה, מכני: מגע, שמע וטרמי: חום וקור. ומכאן מגיעים לארבעה סוגי חושים: ראיה, שמע, טעם, ריח ולחץ. חלוקה נוספת היא על פי אברי החוש: קינסתטי (תנועה), שיווי משקל, ראיה, שמע, ריח, טעם.

החוש הקינסתטי – חוש התנועה
חוש זה מכיל 3 מרכיבים:
א) ערנות לתנועה ולתנוחה בחלל, ללא ראיה. כלומר, דיווח למוח על מצב פעילות אברי הגוף כלפי עצמם
ב) מגע שטחי ומישוש על פני העור (טקטילי)
ג) מגע עמוק, לחץ (פרופריוצפטורי) שמדווח על תנועת ומצב אברי הגוף באמצעות תאי חישה ללחץ הנמצאים בתוך המפרקים, גידים, עצמות ושרירים. כלומר, זהו חוש מורכב מאד המדווח על מצב תנועת ותנוחת אברי הגוף, מישוש ומגע קל ולחץ.
* החלק התנועתי בחוש זה מתחיל להתפתח בין השבוע ה 8 – 10 של ההריון, החלק של מגע בשבוע ה- 10.

חוש שיווי המשקל
· מכונה גם חוש "מצב" בהיותו מדווח למוח על מצב ותנועת אברי הגוף בחלל, יחסית לפני האדמה ולכוח הכובד.
· אחראי על התאמת תנועת אברי הגוף בהתאמה לתנועת הראש, על מהירות התנועה והכיוון שלה, ושינויי כיוון תנועה הנדרשים כדי לשמור על יציבות במרחב.
· מכאן ניתן להבין את תפקידו המיוחד בשמירת היציבות. המיקום של תאי החישה לשיווי משקל הוא באוזן הפנימית (בצורת ריסניות), והם מגורים על ידי תנועה וקשורים אל המוח הגדול דרך מערכת מסועפת עם גזע המוח והמוח הקטן.
· חוש שיווי המשקל מגיע לבשלות בתקופת העוברות בסביבות 25 שבועות של הריון, ונמצא בהמתנה עד לאחר הלידה.

חוש הראיה
· תאי חישה לראיה נמצאים ברשתית העין. עיבוד מידע הראיה הראשוני נעשה בגזע המוח. משם נוצר קשר אל אזורי ערנות לסביבה והתמצאות במרחב, אל המוח הקטן ליכולת תנועתית של מעקב העיניים, ואל מרכז הראיה במוח הגדול לאבחון ופענוח פרטי המראה. המוח השמאלי קולט את פרטי המראה והמוח הימני את הדמות החושית המלאה.
· שדה הראיה מתפתח בכל עין בנפרד ובמהלך שנת החיים הראשונה השדות הנפרדים מתרחבים וגדלים ומתלכדים לשדה ראיה משותף לשתי העיניים. יכולת ראיה קשורה בשלושה מרכיבים: קליטת מראות ופענוח, מעקב עיניים ושדה ראיה.
· חוש הראיה מתפתח במהלך ההריון מהשבוע ה 32 – 34, והמערכת הנוירולוגית שלו מוכנה לראיה ופענוח בגיל הלידה.
· התחלת הראיה דורשת חשיפה לאור והבנת הראיה, כלומר תהליך קוגניטיבי של הבנה, מגיל חדשיים ויותר. יכולת חיקוי שבאה לביטוי בגיל צעיר יותר פועלת על בסיס קוד גנטי ללא הבנה של המתרחש (למשל, ילוד המחקה פעולת הוצאת לשון).

חוש השמע
· תאי חישה לצלילים וקולות נמצאים באוזן הפנימית, בצורת ריסניות.
· האותות מגיעים אל המוח לפענוח והוראת פעולה, להקשבה, דיבור, התרחקות ממקור רועש או התקרבות אליו וכד'. יש גם קשר ברמה מוחית נמוכה, בין מערכות השמע והראיה למטרת חיפוש, על ידי כך שאדם מפנה את ראשו לכיוון קול, לפני פיקוח מחשבתי. תגובה זו מאד חיונית לילוד בחיפושו אחר מקור המזון.

חושי הטעם והריח
· תאי החישה נמצאים על הלשון ובחלל האף.
· מתפתחים במהלך העוברות ומאד ערניים לאחר הלידה.
· ילוד מזהה את ריח אמו בימים הראשונים שלאחר הלידה, ומגיב לטעמים שונים בהבעות פנים אופייניות. אלו חושים המגורים על ידי מרכיבים כימיים.

השילוב בין מערכות התנועה למערכות החושים?
· מערכות אלו קשורות זו בו מראשית התפתחותן בתקופה העוברית. הן מזינות זו את זו במהלך הפעילויות היומיומיות ומגרות תהליכים עצביים, תהליכי גדילה והתפתחות, אשר טמונים ביכולות המולדות של האדם, וזקוקים לגירוי והפעלה.
· בעת פעילות מוחית מתרבים הקשרים בין תאי המוח, ונוצרת אפשרות לפעילות מסועפת יותר ומורכבת יותר. יש אזורים מוחיים שלא יבואו לביטוי, ללא גרייה ספציפית.
· חלק מתגובת הפעולה על גירוי חושי נעשה לפני שניתנת משמעות קוגניטיבית של הפעולה הנדרשת והסיבות לה. זהו מנגנון אשר מגן על האדם בפני סכנה. לדוגמא: מתוך ניסיונו, הנהג מגיב בסטייה מנתיב עם סיכון, בשבריר זמן לפני פענוח מלא של האירוע.