ויסות חושי

(Sensory Modulation)

מירי טל- סבן , מרפאה בעיסוק מוסמכת.
מכון "צעדים", אשדוד.

* ויסות חושי הנו תהליך מרכזי של עיבוד מידע הכולל את כל מערכות החוש.

* יכולת תקינה של ויסות חושי עוזרת לארגן את אופי התגובה לגירויים חושיים באופן מתון, מדורג ומסתגל ולהימנע מהתנהגויות קיצוניות (Kimball, 1993; Miller, Reisman, McIntosh & Simon, 2000).

*ליקוי ביכולת הויסות החושי יכול להשפיע על ההתפתחות הרגשית, חברתית, תפיסתית וסנסומוטורית של הילד (Dunn, 1997).

* ילדים עם קשיים ביכולת הויסות החושי מתוארים כילדים המתקשים להתרגל לפעילויות יום יום פשוטות כמו אכילה ושינה. הם מתקשים להרגיע את עצמם, נתונים למצבי רוח משתנים וכן נמצאים בחוסר שקט גופני. ילדים אלה מתוארים גם כחרדים, פוחדים מנטישה וכן בעלי דימוי עצמי נמוך (DeGangi, Porgess, Sickel & Greenspan, 1993; DeGangi, Sickel, Kaplan & Wiener, 1997)

* במהלך השנים חל שינוי בתפיסת הליקויים ביכולות הויסות החושי. בעבר, נטען כי ליקוי בויסות החושי יתבטא בכל מערכת חוש בנפרד, כסינדרום בודד (Ayres, 1972; Royeen, 1987; :Miller et al, 2000; Royeen & Lane, 1991).

* כיום, נתפס הליקוי ביכולות הויסות החושי כסינדרום שעשוי לכלול את כל מערכות החוש השונות. הסינדרום יכול לכלול בתוכו מצבים של רגישות יתר חושית וכן מצבים של תת רגישות חושית בנפרד או בו זמנית.

* במצב של רגישות יתר של מערכות החוש השונות (Sensory Defensiveness) נראה כי ילדים הסובלים ממצב זה נוטים להגיב בצורה שלילית לגירויים חושיים שונים, גירויים שבדרך כלל נחשבים כלא מזיקים (Wilbarger & Wilbarger, 1991).

* במצב של תת רגישות של מערכות החוש השונות (Sensory Dormacy) נראה כי ילדים הסובלים ממצב זה נוטים להגיב באופן קל או לא להגיב כלל לגירויים חושיים שונים, גירויים שבדרך כלל נחשבים כלא נעימים או כמזיקים (Wilbarger & Wilbarger, 1991).

* ( Dunn 1997) הוסיפה לרצף התיאורי של התנהגויות בחיי היום-יום המאפיינות ילדים עם ליקויים ביכולת הויסות החושי ציר נוסף, נוירולוגי. סף התגובה הנוירולוגי מאפיין ילדים אלה:

1 . ילדים בעלי סף גירוי נמוך לשם השגת תגובה: זקוקים למספר מועט של גירויים על מנת להשיג תגובה, כלומר לילדים אלה רישום חושי גבוה. ילדים אלה מראים תמונה התנהגותית התואמת לילדים הנמצאים בקצה הרצף של רגישות יתר חושית (Royeen & Lane, 1991) .
2 . ילדים בעלי סף גירוי גבוה לשם השגת תגובה: זקוקים למספר רב של גירויים על מנת להשיג תגובה, כלומר לילדים אלה רישום חושי נמוך. ילדים אלה מראים תמונה התנהגותית התואמת לילדים הנמצאים בקצה הרצף של תת רגישות חושית (Royeen & Lane, 1991).
· Dunn (a1997) מתארת ארבעה ביטויים שונים של הליקוי ביכולות הויסות החושי המבוססים על סף התגובה הנוירולוגי כפי שתואר לעיל. הביטויים השונים של הליקוי ביכולת הויסות החושי ניתנים לאיתור בעזרת שאלון הפרופיל הסנסורי (Dunn, 1999).

– מבחינה נוירו-פיזיולוגית נמצא בספרות המקצועית התייחסות למערכת הלימבית כמרכז של ויסות חושי, היכולה להסביר את מגוון התגובות, הן האמוציונליות והן הגופניות, של ילדים עם לקות ביכולת הויסות החושי.

– מרכזים מוחיים נוספים המשמעותיים ליכולת הויסות החושי הנם גזע המוח בפרט ה- Reticular Formation והצרבלום .