התפתחות רגשית

ליבי כץ-משיח, מציינת את יתרון השימוש בשיטה הדואלית (שפה מדוברת, ושפת הסימנים) כדי לאפשר לתינוק חשיפה שפתית מרובת אופנים (modality). יתרונות השיטה : תקשורת מגיל צעיר, מפעילה סוגי זיכרון שונים, מוסיפה דינאמיות ותנועה לדיבור, ועוד.

ווטמורה, דונזלה, אלווין וגונר, מעוררים במחקרם את השאלה האם שהות ממושכת של התינוק והפעוט במסגרת החינוכית טובה עבורו. ממחקר על רמת הקורטיזול בדם אצל הילדים במעון, עולה כי בשעות אחר הצהריים רמת הקורטיזול גבוהה במיוחד וזה מעיד על רמת חרדה גבוה יותר.

יונה שחר לוי , מבחינה בין מציאות החיק ומציאות המול בשפת התנועה, הבחנה זו נועדה להבליט את העובדה שבכל אחת פועלים חוקים שונים של תקשורת, של הבעה רגשית, של הגנות ושל אופני סיפוק. מטרתי במאמר להרחיב את ההתבוננות בגוף ובתנועה הרגשית ולפתוח פתח להבנות נוספות

ד"ר עדה כצנלסון נותנת כמה עצות להורים איך לנהל דיאלוג עם הילדים . המחברת מדגיש כי דיאלוג יעיל מבוסס על הקשבה לכל מה שאומר הילד. לא על דעות קדומות, אין לדבר בשמו של הילד, אין להטיף לו מוסר, ולא לתקן לו טעויות בעברית או לברר עובדות כמו במשפט.

ד"ר אלברט ג'. סולניט מדבר על התהליך ההתפתחותי של בני שנה עד שלוש בפרספקקטיבה פסיכואנלטית. הוא מדבר על תהליכים כמו חברות והתפתחות חברתית, יחסי הורה ילד, התפתחות קוגניטיבית , תפקיד ההורה בתהליך וקשיים התפתחותיים המאפיינים את השנה השלישית.

אסתר קבלסון במאמרה מעלה את הסיבות לגילויי התוקפנות אצל ילדים בגיל הרך, וטוענת שגילויי אלימות אינם מצב נתון ואין להשלים איתו. למחנכת תפקיד חשוב במניעת התוקפנות . עליה לגלות עניין בפתרון קונפליקטים בין ילדים ולהפגין אמפטיה ורגישות בטיפול בנושא התוקפנות.

המאמר של לינור שטיינהרדט עוסק בטכניקה של ציורי גוף עם ילדים במסגרת של תרפיה באומנות. המטפל באמנות נשאר גמיש בהתערבויותיו האמנותיות, התנועתיות והמילוליות, כשהוא רגיש לצרכים ולבחירות של הילד בתהליך המילוי של קו-המתאר של גופו.

נטע ברכל מדברת על תופעת הנשיכות בקרב ילדי הגיל הרך, ובעיקר עד לקראת גיל שלוש, כתופעה מוכרת ושכיחה.היא מדגישה כי לתגובה של הסביבה לנשיכות חשיבות רבה במיגור התופעה, ונותנת כמה רעיונות לגננת ולהורים לטיפול בתופעת הנשיכות בגן.

ד"ר אירן שטור, מציינת את בעיות האכלה האופיניות לגיל הרך כמו: ילד שאוכל פחות מידי,עדפה של מגוון מצומם של סוגי מזון, עיכוב במעבר להאכלה עצמית, התנהגות מתנגדת בזמן ארוחה, או הרגלי אכילה מוזרים. ומציגה דרכי טיפול בהפרעות האכלה לפי סוג ההפרעה.