admin

מטרת ההדרכה במסגרות חינוכיות לגיל הרך היא לחולל שינוי בתפיסתה של המחנכת את תפקידה, לעודד למידת ידע חדש ולאפשר שינוי עמדות והתנהגות טוענות אפרת בן נאה ויפעת גמא, אך כדי שתהליך זה יתרחש צריכה להיות מוטיבציה לשינוי אצל המודרכת.

ד"ר חגית שקדי מדברת על משחקי התנועה כהזדמנות ללמידה רב תחומית ומציינת במאמרה את תרומתו של המשחק התנועתי – קבוצתי להתפתחות המוטורית , להתפתחות הקוגניטבית , ההתפתוחות הרגשית ולהתפתחות החברתית בגיל הרך.

תקשורת אודות תכנים רגשיים מתרחשת בין הילד ואמו החל מהינקות והיא בעלת תפקיד משמעותי בהתפתחות אספקטים רגשיים שונים של הילד ובגיבוש ה"עצמי" שלו.מטרת המחקר הנוכחי לבדוק האם דפוסי התקשורת המאפיינים את השיח אודות תכנים רגשיים נותרים יציבים לאורך שנה.המחקר בדק מעכרות יחסים בין אמהות לילדיהן בגיל הגן.

ד"ר אבי שפירא מדגיש את חשיבות האבחון המוקדם של הפרעות קשב וריכוז. הפרעה הנחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה.

נטע ברכל מדברת על תופעת הנשיכות בקרב ילדי הגיל הרך, ובעיקר עד לקראת גיל שלוש, כתופעה מוכרת ושכיחה.היא מדגישה כי לתגובה של הסביבה לנשיכות חשיבות רבה במיגור התופעה, ונותנת כמה רעיונות לגננת ולהורים לטיפול בתופעת הנשיכות בגן.

בספרה החדש של אורית ברגמן "שבתאי מסכן" לאיורים תפקיד מרכזי ומרתק. הם יוצרים שני סיפורים באותו ספר ומשלימים את הטקסט הכתוב לסיפור אחד רחב יותר.

אסתר ביק מעלה את חשיבות נושא התצפיות על תינוקות ופעוטות ככליבעבודה בחדר הטיפולים של הפסיכיאטר. היא מייחסת חשיבות רבה לתצפית ככלי המאפשר למטפל להתחבר לילד שבו, ומאפשר לו הבנה טובה יותר להתנהגות הלא מילולית של הילד ועוד.

ד"ר אלברט ג'. סולניט מדבר על התהליך ההתפתחותי של בני שנה עד שלוש בפרספקקטיבה פסיכואנלטית. הוא מדבר על תהליכים כמו חברות והתפתחות חברתית, יחסי הורה ילד, התפתחות קוגניטיבית , תפקיד ההורה בתהליך וקשיים התפתחותיים המאפיינים את השנה השלישית.

מיריק שניר סופרת הילדים יוצאת במאמרה להגנת התינוק בעולם המודרני שיצר תחליפים רבים לתפקודים שמלאה האם בעבר. היא רואה בעיסוי כפיצוי לצרכים של התינוק במגע, תנועה, התמצאות, תקשורת למידה ועוד. המאמר מעורר נקודות למחשבה על חשיבות המגע כחלק מקשר אם ילד.