admin

"ציורים מדברים" ספרה של מיכל וימר מספק כלים ושיטות חדשות להבנת ציורי ילדים, כולל סקירה בנושא: עולמו הרגשי והחברתי של הילד והשתקפותו בציורים.

כרסטינה ברק עוסקת בעיצוב התנהגות שפתית, שימוש בשפה כשלב בבניית תקשורת ובהתגברות על ליקויים בכלל ועל אוטיזם בפרט. במאמר היא עוסקת במודל של סקינר וואס ובשונות בינהם ברמה הבסיסית של העיסוק בספונטניות תקשורתית ובמוטיבציה היסודית ליצירת קשר אצל האוטיסטים.

נטע ברכל מעלה את סוגיית הגמילה מחיתולים ומזכירה לנו כי כמו בכל תהליך למידה אחר של הילד, גם תהליך הגמילה, סביר שיהיה מלווה בהצלחות וכשלונות. זה בסדר. הילד לומד מיומנות חדשה, וכמו כל ההתחלות – גם זו יכולה להיות קשה.

גדעון לוין מביא מבט אחר על שביתת המורים .כאשר מחנכים שובתים, לא ניזוקים המעסיקים אותם, משמע הממסד השלטוני, אלא ניזוקים המטופלים על ידיהם – הילדים-החניכים. מעורר מחשבה.

אהבת אם אינה אינסטינק ביולוגי אומר גדעון לוין, התייחסות רגשית היא נלמדת ,לכן חשובים יחסים של הדדיות ואיכפתיות במשפחה. חשוב לתת כלים בידי ההורים למציאת איזון מתאים ביחסים בתוך הבית.

התינוק נולד מצויד ברפלקסים רבים, אומרת ד"ר עדה בקר, רפלקסים אלה התפתחו עוד ברחם, ומטרתם מצד אחד להגן עליו מפני גירויים מסוכנים ומצד שני להכין אותו למגוון של התנהגויות שמקדמות את השרדותו, כמו השגת מזון ויצירת קשר עם אימו. רפלקס היניקה הוא אחד מהם.

ד"ר אירן שטור, מציינת את בעיות האכלה האופיניות לגיל הרך כמו: ילד שאוכל פחות מידי,עדפה של מגוון מצומם של סוגי מזון, עיכוב במעבר להאכלה עצמית, התנהגות מתנגדת בזמן ארוחה, או הרגלי אכילה מוזרים. ומציגה דרכי טיפול בהפרעות האכלה לפי סוג ההפרעה.