התפתחות רגשית

רותי אקסלרד-ארן מביאה במאמר סיבות בעד ונגד לינה משותפת עם תינוקות וילדים.

לימור סימון כותבת על חשיבות האמירות והמסרים של ההורים להתפתחותם התקינה של הילדים.

הפסיכולוגית אלינור איתם מפרטת את תהליכי הטיפול בתחומי התרפיה בילדים ובנוער, על ידי שימוש באמצעים שונים (חומרי יצירה, כתיבה, משחק, תנועה) הילד מבטא את הקונפליקטים בחייו. בעזרת הטיפול ניתן להתמודד עם קשיים חברתיים, קוגניטיביים וכיוב'.

ליאת דגן במאמר על "חלומות של ילדים" , טוענת כי אצל ילדים בני שנתיים עד ארבע, החלומות בדרך כלל מאוד פשוטים בתוכן וקשורים למשאלות, כמו ללכת ללונה פארק, ולפחדים, כמו ללכת לאיבוד.

אלינה קולטון במאמרה זה עוסקת בנושא סיוטי לילה אצל ילדים . למרות החוויה המצערת שמלווה את הסיוט, טוענת המחברת, שבשלב זה של חיי הפעוט (בסביבות גיל 3 ), סיוטי לילה הם דווקא שלב התפתחותי תקין ולא באמת סיבה לדאגה.

התיאוריה המוצגת של סלמה פרייברג , גם אם איננה שלמה, יש לה השלכות לטיפול בהורים ובילדים במשפחות בהן הרוחות מעברם של ההורים השתלטו על הקשר. בכל מקרה בו ההורה חווה מחדש ונזכר בחרדה ובסבל של הילדות, הרוחות עזבו, וההורה הפוגע הפך למגן על הילד מפני העבר הקונפליקטואלי.

יעל אייזנברג מפרטת 5 תחומי תראפיה באמנויות הקיימים, המיועדים לעזור בטיפול בילדים שלא מתחברים לטיפול הקוגניטיבי הרגיל.
באמצעות יצירה משותפת של הילד עם המטפל באמנויות, ניתן לפתח דיאלוג בו הילד מבטא את עולמו הפנימי.

ד"ר דינה ראט מציגה בפנינו את שיטת הטיפולים הקוגניטיביים, של ה- MINDFULNESS קשב או שימת-לב. הרעיון המרכזי בטכניקת הקשב, בדומה למדיטציה, הוא ניהול תשומת לב וזאת על ידי הפנית קשב חוזרת . חזרה כזאת יוצרת מרחב פסיכולוגי יציב שמתוכו קל יותר לקבל ולהכיל טלטלות ריגשיות.

עדי גרנט בדקה את השאלה בדבר השפעת ההפרעה הרגשית של האם, ובייחוד הפרעות דיכאון וחרדה לאורך השנה הראשונה לחיי התינוק, על תהליכי הויסות העצמי של התינוק ותהליכי הויסות ההדדי שבין אם-תינוק בהיות התינוק בן תשעה חודשים.