מאת: נירה שטרן הורים יקרים, אני נירה, אימא לשלושת ילדי, יוזמת ומקימת מרכז הספורט הטיפולי בבית איזי שפירא, מכשירה מדריכים לספורט טיפולי, מאבחנת פסיכו-מוטורית ומנחת קבוצות לפיתוח כישורים חברתיים באמצעות פעילות גופנית. אם הילד שלכם מרבה ליפול ולהיתקל בחפצים, טוען שמשעמם לו בחוגי הספורט, אינו רוצה להשתתף בהם ומעדיף לשחק לבד, אולי אתם מודאגים שאינו
תהליך ההתפתחות המינית של ילדים בגילאי 3-6 טבעי. בגיל זה ילדים מגלים את המיניות שלהם. הם מנסים להבין מה פירוש להיות בן ומה פירוש להיות בת תקופה מבלבלת בשבילם הם לומדים מהסביבה
"אבל הם מתחילים להיות חברותיים רק בגיל שלוש…" את הטיעון הזה אני שומעת לעיתים כל כך קרובות שהסרטון שלפניכם הוא הכרחי כדי לגדל ילד חברותי: מוזמנים לרכוש את הספר "לגדל ילד חברותי" בלחיצה כאן
ספרי ילדים לגיל הרך במגזר החרדי – מבט אחר. מאמרו של משה מלר הטוען כי מאמרים רבים נכתבו בעת האחרונה במטרה לנגח את ספרות הילדים החרדית. לפניכם ניסיון ראשון מסוגו להֵפריך את הטיעונים הללו.
המחברת טוענת שנכון שההורה מתייחס לילד באופן שונה בהתאם למיקום שלו בסדר הלידה, אך לסדר הלידה עצמו השפעה על אישיותו של הילד . כל ילד עומד בפני אתגרים שונים על פי סדר הלידה שלו.
מקבץ של סרטונים וכתבות בנושא חשיבות סדר הלידה בגיל הרך
המחקר בודק את השפעת סדר הלידה על הישגיהם הלימודיים של הילדים לאורך השנים, והשפעת סדר הלידה בתקופות מעבר חינוכיות כמו מעבר מיסודי לתיכון , ותיכון לאוניברסיטה, תוך התייחסות למשתנים מתערבים כמו מצב סוציו אקונומי, השכלת הורים ,מגדר ועוד.
מאת: סמדר רייספלד, עיתון הארץ החיפוש אחר שורשי הגזענות הניב מחקרים בילדים, שתוצאותיהם אינן מעודדות. אחד החוקרים הוא פרופ’ גיל דיזנדרוק ממרכז גונדה לחקר המוח והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן. בדרך מחקר ייחוסית, ע"י משחק וסיפורים עם הילדים, הגיע למסקנה שקיימת אצלנו נטייה טבעית לראות את עצמנו שייכים לקבוצה מיוחסת שראויה להעדפה, ושאנו נוטים להפלות
יצירת קשרים חברתיים הוא צורך אנושי , אך הדרך בה הילדים פועלים שונה מילד לילד. יש ילדים שמתחברים מהר עם אחרים ויש שמתקשים בכך. יש שמתמידים בקשר ויש שמנתקים, קיימים גם הבדלים בעומק הקשר אבל כל הדרכים הן לגיטימיות.
המחברים טוענים שעל מנת להבין את החיקוי של ילדים בגיל הרך צריך לבחון אותו בהקשר החברתי הרחב וכי למניעים החברתיים וללחץ החברתי בתוך אינטראקציות החיקוי יש השפעה עמוקה על מה שהילדים מחקים. התייחסות רחבה כזו נותנת לנו הסבר מדוע ילדים מחקים לעיתים במדוייק את המודל ולפעמים האופן סלקטיבי.