דמיון ויצירתיות בגיל הצעיר הדמיון הוא היכולת שלנו ליצור דמויות, רעיונות מחשבות ורגשות שאינם קיימים במציאות ואינם זמינים לחושים שלנו. יצירתיות היא התהליך בו הופכים דמיון למציאות והבסיס ליכולת שלנו לאלתר. הדרך לחשיבה יצירתית מורכבת בשנים הראשונות לחיי התינוק, המחשבות שלו מחוברות למציאות של מה שהוא רואה, חש וממשש. פיאז'ה תיאר זאת כ"חשיבה סנסו- מוטורית"
פעוטות הלומדים שפה דרך וידאו יעשו זאת טוב יותר בנוכחות בני גילם מחקר חדש מצא כי תינוקות ופעוטות הלומדים שפות באמצעות סרטי וידאו עושים זאת טוב יותר כאשר נמצא לידם פעוט אחר הצופה עימם. המחקר מחזק מחקרים קודמים שמצאו שהלמידה של הפעוט משתפרת כאשר היא מתרחשת בנוכחות ילד אחר. המחקר הנוכחי התבסס על נתונים של
מאמר מאת ד"ר יעל דיין את המושג "ילדים וילדות בסיכון" יש להבין, לדעתי, בהקשר חברתי, פוליטי וכלכלי. הקבוצות הדומיננטיות בחברה הן המחליטות מהי הנורמה ומה המקובל והן גם המדביקות את תווית "הסיכון" לקבוצות שאינן תואמות את הנורמה שהן קבעו. מאחר ובמקרים רבים תווית הסיכון מוצמדת לקבוצות שלמות, גם פרטים "מוצלחים" הופכים להיות פרטים שבסיכון אם
(המאמר המלא נמצא ב- http://sites.levinsky.ac.il/wordpress/kindergarten/wp-content/uploads/articles/yael_dayan.pdf) מאת: יעל דיין רבות מדובר על מעורבות הורים בגן ועל הקשר בין הגננת להורים. קשר זה מאופיין בדרך כלל במידע שהגננת מעבירה להורים על בנם או בתם. נשאלת השאלה איזה מידע ראוי וחשוב להעביר להורים? הציפייה היא שהגננת תשתף את ההורים במתרחש בגן, בעיקר בנוגע לבנם או בתם. קיימים אין
מוכנות חברתית לכיתה א' לקראת המעבר לכיתה א' נוהגים לדבר על האספקטים הקוגניטיביים, על המשמעת, לסדר תיק, מחברות, ללמוד לקרוא, סדר יום, ועוד לא מדברים על השינוי החברתי שעובר הילד. האם לקשיים חברתיים בכיתה א' יש שורשים בגן? בדר"כ כן. ילד אמור להגיע לכיתה א' עם יכולות חברתיות יעילות ביותר, עם הבנה של כל החוקים
מאמר מאת: מרגלית נבון ואירית ויזל עתידה של כל חברה תלוי ביכולתה לטפח את בריאותו ורווחתו של הדור הבא. בעשורים האחרונים למדנו שבמדינת ישראל ישנה תמימות דעים במערכות הבריאות והחינוך לגבי חשיבות האיתור המוקדם של לקויות התפתחויות בגיל הרך (יהב, 5132 ). הילדים של היום יהפכו לאזרחי המחר, לעובדים ולהורים. מכאן שהתפתחות הילד היא בסיס
הבניית ילדות בגיל הרך – מה משמעותה? דברי פתיחה בכנס השביעי לזכרו של גדעון לוין בנושא תרבות הגן והבניית הילדות – הכוחות המשפיעים עליהן, 7.2.2017. יעל דיין האם יש להעמיק התבונן, כדי להבין, שעם תנאי-החיים של בני-האדם, עם יחסיהם החברתיים, עם הווייתם החברתית, משתנים גם דימוייהם, השקפותיהם ומושגיהם, בקיצור גם תודעתם? (מרקס ואנגלס, המניפסט הקומוניסטי,
המחקר המתואר במאמר זה בוחן את תרומתה היחסית של איכות הטיפול בבית ובמסגרת החוץ-ביתית להתפתחות ההתנהגות החברתית של פעוטות תוך הישענות על תיאוריית התיווך ההוראתי (קליין, 1985; Feurstien, 1980). במונח "תיווך" הכוונה היא לתהליך דינמי ופעיל, שבו מבוגר מתווך בין הילד לבין סביבתו באופן שמתאים לרמת התפתחותו, לעניין שלו ולמטרות החינוכיות של המבוגר. התיווך מאפשר
אם נצפה בתינוקות נראה, שהם מלאים אנרגיה להתנסות, לחוות ולגלות. הם מממשים כל יכולת חדשה עד תום. כשתינוק יכול לעמוד לא יושב, כשהוא יכול ללכת – הולך, כשיכול לרוץ – רץ,כשיכול לטפס – מטפס. "אני" "לבד" כל דבר נראה לו מרתק: מושא לפליאה וחקירה. לניסיונות ראשונים אלה מגיבה החברה בהתפעלות, ובמקרה של נפילה – בעידוד
פוסט אורח מאת ד"ר שלי גפן שלום רב! "אל תלך לפניי כי אולי לא אצעד אחריך אל תלך מאחוריי כי אולי לא אדע להוביל לך לצידי והיה ידידי!" (אלבר קאמי) כולנו רוצים שילדינו יהיו אהודים ויהיו להם חברים רבים אבל מה משמעות החברים בעידן המסכים? איך ילדינו מתקשרים עם ילדים שאינם מכירים? ואיך ירכשו כלים