מרכז ההדרכה

איכות סביבה הוא הנושא העולה על סדר היום בעולם בכלל ובישראל בפרט.תכנית אלטרנטבע פותחה לתת פתרון חינוכי לסוגיה זו.

תמר נשר-רטי במאמרה טוענת כי ההורים בישראל נוטים להתפשר בבואם לבחור מסגרת חינוכית עבור ילדיהם,והמדינה אינה עושה מספיק כדי לפקח עליהם. תמר מעודדת את ההורים להשתמש בקריטריונים שכתבה ד"ר יעל דיין לבחירת מסגרת חינוכית בגיל הרך.

ניסכתו של הילד למסגרת חינוכית מציינת את תחילת התפתחותה של מערכת יחסים חדשה עם מבוגר משמעותי נוסף – המחנכת טוענת ד"ר עדה בקר. לאיכותם של יחסים אלה השפעה רבה על התפתחותו הרגשית והחברתית של הילד והיא מנבאה את התפתחותו גם בשנים מאוחרות יותר.

נטע ברכל מעלה את סוגיית הגמילה מחיתולים ומזכירה לנו כי כמו בכל תהליך למידה אחר של הילד, גם תהליך הגמילה, סביר שיהיה מלווה בהצלחות וכשלונות. זה בסדר. הילד לומד מיומנות חדשה, וכמו כל ההתחלות – גם זו יכולה להיות קשה.

אפי הרנוי מציג מגוון רחב של פעילויות לגיל הרך, תוך שימוש בציוד המצוי בכל גן-ילדים. מאמר ראשון בסדרה.

הקשר עם ההורים הוא קשר מורכב ומסובך. גננת צריכה להקשיב ולהיענות לעשרות אנשים להם מגוון של ציפיות, דרישות, בקשות, תלונות ושאלות טוענת ד"ר יעל דיין . היא גם נותנת כמה עיצות מה ניתן לעשות כדי לפתח קשר טוב בין ההורים לגננת .

ילדי שנות התשעים יודעים לשלוט בטכנולוגיה מתוחכמת, מודעים לזכויותיהם, כופרים בסמכות ההורים אבל זוכים להגנתם עד גיל מאוחר. האם הם מוכנים יותר מאתנו, דור ההורים, לימי בגרותם? זוהי השאלה שמעסיקה את גיל הראבן במאמר זה.

נטע ברכל מציגה בעבודתה את מורכבות עבודתן של מטפלות וגננות בגנים הפרטיים, כאשר הן אינן מנהלות הגן.לדעתה נדרשת להן הדרכה יחודית לעבודה חינוכית במסגרת עיסקית שלא תמיד בעלת ידע בתחום החינוך לגיל הרך.

רחל מן תקצרה עבורנו מאמר הודות היכולת להיות בקשר ולתקשר , מתוך כתב העת ZERO TO THREE . הדגש הוא על תפקיד המבוגר בתהליך , המבוגר מהווה מודל להתנהגות טובה, עבור הילדים .כשאתם מדברים אל אחרים בכבוד ובנימוס, הוא ילמד מכם .

רחל מן תקצרה עבורנו מספר טיפים להורים איך לבנות את הבטחון העצמי אצל ילדיהם הרכים באמצעות: בניית שיגרה יומיומית, הזדמנויות למשחק, לאפשר לילד לפתור בעיות בעצמו, לתת לו אחריות ולחגוג הצלחות שבבניית בטחון.