התפתחות שפתית ואוריינות

שולה פרומר במאמרה בירחון "להיות משפחה" יוני 2008 . בוחנת את התחושה שהשפה העברית מאבדת קצת גובה בעידן האחרון?

ד"ר אסתר ורדי ראט, במאמר זה בוחנת את נושא: טיפוח אורייני באמצעות משחק 'כאילו' בעקבות סיפור. המשחק הסמלי מתרחש בעקבות סיפור המוקרא לילדים ע"י סטודנטיות להוראה (או מורות/גננות המשתתפות במחקר), ובעקבותיו הילדים משחקים את הסיפור.

ד"ר עדה בקר וד"ר אניטה רום במחקרן בדקו את עמדותיהן של גננות בשאלת שימור שפות-האם, ואת הפעילויות הנעשות במסגרות החינוכיות על ידי הגננות לשם שימור שפות אלו. וכן, בחנו את עמדותיהם של הורים מהגרים ביחס לשימור תרבות המוצא ושפת-האם שלהם .

ורדה קריזר וגילה טובול-לביא, מביאות במאמרן את המיומנויות המוטוריות, תחושתיות ותפסיתיות המאפשרות הגייה תקינה. הם מציינות את ליקויי ההגיה הפשוטים והמורכבים ונותנות כלים לגננת כיצד לזהות ליקויים אלה.

ורדה קריזר מגדירה במאמרה מהו ליקוי שפה, במונחים של תוכן, צורה ושימוש. היא מבחינה בין ליקויים שונים ודרכי הטיפול בליקויים אלה. תוך שימת דגש לחשיבות הטיפול בליקוי בגיל הרך כדי למנוע מהילד לפתח ליקויי למידה בגיל בית הספר.

כרסטינה ברק עוסקת בעיצוב התנהגות שפתית, שימוש בשפה כשלב בבניית תקשורת ובהתגברות על ליקויים בכלל ועל אוטיזם בפרט. במאמר היא עוסקת במודל של סקינר וואס ובשונות בינהם ברמה הבסיסית של העיסוק בספונטניות תקשורתית ובמוטיבציה היסודית ליצירת קשר אצל האוטיסטים.

ד"ר מיכל סגל מדברת על התהליך של רכישת השפה שעובר הילד בשנת חייו השניה , והמנגנון בו הוא משתמש כדי לתת משמעות למילים נוספות שהוא שומע ואינו מכיר, וגם כדי להפיק בעצמו מילים. מנגנון זה הוא הבסיס לפניני השפה.

ד"ר מיכל סגל, מביאה עוד דוגמא לפניני שפה אצל ילדים בגיל הרך, הנובעים משימוש לא נכון בבניין בדיקדוק.

אורה סגל-דרורי במאמרה מדברת על חשיבות קריאת הספרים לילדים בתהליך הקניית השפה. היא שמה דגש לא רק על כמות הספרים שמקריא ההורה אלא לאיכות האינטראקציה שבין ההורה לילד.