מאמרים, דוחות מחקר ותקצירים שפורסמו בשנים האחרונות בכתבי עת בעברית ובאנגלית בתחום ההתפתחות השפה והאוריינות בגילאי לידה עד שש
איריס לוין, קרן שמש דורית ארם ושירה בירון מתארות במאמרן שתי תוכניות לקידום האוריינות שהתקיימו בגני הילדים הממלכתיים ביפו.תכנית קדם קריאה וכתיבה אשר פותחה עבור גני הבוגרים ותכנית ניצני אוריינות אשר פותחה עבור גני הצעירים
ד"ר דורית ארם מגיעה במחקרה למסקנה כי להורים תפקיד מרכזי בהתפתחות ניצני האוריינות של ילדיהם. תוצאות המחקר מוכיחות כי גם כאשר מחזיקים קבוע את גורמי הרקע (מיצב וכלים תרבותיים), , תיווך האם מנבא אחוזים ניכרים מן השונות בין הילדים בתפקודי האוריינות.
ד"ר דורית רביד מעלה את השאלה כיצד ניתן לסייע לילדים ברכישת הידע הלשוני? חלקים גדולים מן הידע הזה נרכשים ללא התערבות מרובה מבחוץ, מתוך שימוש במנגנונים מולדים התומכים ברכישת השפה הדבורה אצל כל ילד אך לתיווך המבוגר תפקיד חשוב בתהליך.
תקציר הדוקטורט של ד"ר סיגל עוזיאל-קרל בתחום רכישת השפה העברית אצל ילדים בני1.5 – 3 . בתהליך זה רכישת הפועל ומבנה הארגומנטים שלו הם תהליכים דינאמיים המאופיינים בהתפתחות ראשונית מן הפרט אל הכלל, והמשך התפתחות מן הכלל אל הפרט.
ד"ר אניטה רום, ד"ר מיכל סגל, ד"ר בתיה צור מציגות את ספרן העוסק בהתפתחות שפה מלידה עד גיל שש. בגילאים אלה עוברים ילדים תהליכים מורכבים ומרתקים בתחום התקשורת והתפתחות השפה, החל מהבכי הראשון ועד ליכולת לקיים שיחה ולספר אירועים ברצף.
פאול קלוג ושות', חקרו את הקשר בין מאפייני טמפרמנט ובין איחור בדיבור אצל ילדים בגיל הרך. מאחרי הדיבור הושוו לילדים עם התפתחות דיבור תקינה. מתוצאות המחקר עולה שלילדים עם איחור שפתי תהיה נטיה להיות ביישנים ומרוחקים בשנים הראשונות של בית הספר.
קנטרוביץ, ב. ווינגרט, פ עוסקים במאמרם בוויכוח- בין המחנכים מהדור הישן החוששים שילדים ידחפו לקריאה לעומת מורים מהדור החדש החוששים שילדים אלה לא יקבלו את הדחיפה המתאימה. ומציגים מחקר מתחום המוח המדגיש את חשיבות הקריאה בגיל הצעיר.
פרופ' איריס לוין טוענת במאמרה כי יש לשנות את אופן הקניית השפה.בהתבסס על מחקרים בארץ ובחו"ל ודווקא משום שמדובר בילדים רכים, רצוי להיזהר מהפיכת הלימוד למערך מובנה ונוקשה, שבו ילדים צעירים עלולים לחוות חוויות של כישלון או אי-עמידה בציפיות.
המודעות הפונולוגית היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לרכישת השפה. מה שצריך לדעת המחבר הוא גישה המשלבת בין דגש על מרכיבי השפה לבין דגש על המשמעות. המחבר מביא שורה של המלצות לפעילויות המקדמות את המודעות הפונולוגית. שניתן ליישמם במסגרות החינוכיות.
מתי כשהילד שותק ההורים צריכים להיות מוטרדים ולגשת לאיבחון אצל קלינאית תקשורת. המחבר נותן כמה דגלים אדומים עליהם צריך לתת את הדעת.