מאמרים, דוחות מחקר ותקצירים שפורסמו בשנים האחרונות בכתבי עת בעברית ובאנגלית בתחום ההתפתחות הקוגניטיבית בגילאי לידה עד שש
חני יוסף מתבססת על התיאוריה של ויגוצקי כדי להסביר את חשיבות התיווך של הגננת בגן. ביכולתה לפתח את יכולותיו השכליות של הילד וזאת דרך אינטראקציה בין- אישית. אווירה של תמיכה בין-אישית חיונית ללמידה אקטיבית,מפני שמדובר בתהליך חברתי תרבותי המבוסס על יחסי גומלין.
יכולת ההשתנות של הכושר הקוגניטיבי בגן הילדים תלוי רבות ביכולות התיווך של הגננת. המאמר מתייחס לחשיבות הלמידה המתווכת לפיתוח יכולותיו השכליות של הילד. על הגננת האחריות לבחירת התנסויות הלימודיות בגן ויצרת תנאים מתאימים ללמידה ושינוי חשיבה.
רוברט מרזאנו העוסק במימדי החשיבה מעלה כאן את המושג של מטאקוגניציה. מטאקוגניציה פירושה מודעות לחשיבה המתרחשת תוך כדי ביצוע מטלות ספציפיות, ושימוש במודעות זו לשם פיקוח על מה שעושים.כדי לפתח מטאקוגניצה אנו זקוקים לשולשה סוגי ידע:ידע חיווּיי, ידע תהליכי וידע מותנה.
מרטין ג' ברוקס וזקלין גרנון ברוקס, מבקרים את הרפורמות בחינוך ,שמודדות הצלחה ,דרך הצלחה במבחנים ודוגלים בשימוש בתאוריית הקונסטרוטיביזם בכיתת הלימוד.לדעתם המבחנים מגבילים את הלמידה ולא מאפשרים לתלמיד לפתח פתרון בעיות יצירתי,ואינה מפתחת למידה מעמיקה שאותה יוכלו הילדים ליישם במצבים חדשים.
כרסטינה ברק עוסקת בעיצוב התנהגות שפתית, שימוש בשפה כשלב בבניית תקשורת ובהתגברות על ליקויים בכלל ועל אוטיזם בפרט. במאמר היא עוסקת במודל של סקינר וואס ובשונות בינהם ברמה הבסיסית של העיסוק בספונטניות תקשורתית ובמוטיבציה היסודית ליצירת קשר אצל האוטיסטים.
לורנס זלניק ואסתר בוכהולץ עוסקים בהתפתחות קוגניטיבית בגיל הרך ייצוגים מנטליים אצל ילדים ומביאים במאמר את מגוון המשמעויות של המונח ייצוג מנטלי. ומציעים הגדרה המבוססת על מחקרים בתחום לפיהם ייצוגים מנטליים משמועתם "מבנים בלתי מודעים המארגנים אינטראקציות" .הם בוחנים את המושג בהסתמך על תאוריות פסיכואנלטיות שונות.
הריס במאמרו מעלה את הסוגיה כיצד לומדים ילדים להבין הבעות פנים,להבין שאדם אחר הוא שמח או עצוב, כועס או חושש? הבנה של רגשותיהם של אחרים הוא דבר מה שאנו מצפים לו אצל כל בן אנוש נורמלי, אולם המקורות של הבנה זו אינם מובנים מאליהם. הם חלק מיכולת כללית יותר להפיק משמעות מהמחשבות, הרצונות והאמונות של אנשים אחרים.
נלסון בלום דן בסוגייה של השפעת הידע במדע המוח על הבנת תהליכים התפתחותיים אצל הילד. לדעתו ניתן לרכוש ידע קריטי ע"י ניתוח המנגנונים הניורוביולוגיים שמכוונים ומשפיעים על התפתחות הילד. אותם מנגנונים נוירוביולוגיים, בתורם, מושפעים על ידי ההתנהגות. כלומר קיים היזון חוזר.
הרמינה סינקליר טוענת כי מחקר המבוסס על התבוננות באינטראקציה בין בני קבוצת הגיל, יכול להוות נתון בעל ערך רב להבנת המשמעות החברתית בהתפתחות של אספקטים חשובים, וגם להערכה של השפעות ארוכות טווח של התערבויות אפשריות במהלך ההתפתחות.
ביגלי שרון דן בקשרים החשמליים והכימיים המתרחשים במוח לאחר הלידה בינקות, ובדרך בה חוויות שלאחר הלידה קובעות את ה"חיווט" של המוח האנושי. בכך מדגיש ביגלי את חשיבות הסביבה להתפתחותו התקינה של המוח האנושי.