משחק ולמידה

המאמר עוסק במהות שאלת השאלות אצל ילדים , בפילוסופיית החיים העומדת מאחורי שאלת השאלות, והפונקציה שהיא משמשת בתרבויות שונות. השאלה לדעת המחבר היא כושר גנרטיבי, נראה שהאדם נולד עם הכושר לשאול שאלות, והתרבות תקבע איך מתי וכמה.

גדעון לוין במאמרו מעלה כמה נקודות שיש לתת עליהם את הדעת כשהילדים עולים לכיתה א', שכן זהו שינוי לא רק גאוגרפי, אלה בתכני הלימוד, צורת ההוראה, הדמויות החדשות, והסביבה החינוכית ,לא עוד גן אלא כיתה. גדעון לוין נותן כמה כללים של תעשה ואל תעשה.

רונית לסטר מציגה את שיטת מונטסורי , שיטת חינוך שפותחה עבור ילדים בגיל הרך. שיטה זו מציעה מערכת חינוכית המאפשרת לילדים להתפתח בקצב שלהם, תחת הדרכה ותוך שימוש באביזרים שתוכננו לפי שיטת מונטסורי.

אלישע אבשלום מציג את הגישה החינוכית של החינוך האנטרופוסופי. מבנה הגן והפעילות בו מיועדים קודם כל לספק עטיפה מגוננת לילד. חשיבות רבה מוקדשת לפעילות הילדים בינם לבין עצמם – ליכולות החברתיות של הילד. יכולות אלו יבואו לביטוי בצורתן המודעת בגילים מאוחרים יותר.

פאוליט קיי מביאה במאמרה זה את ההבדלים בין שיטת מונטסורי לשיטה האנטרופוסופית של שטיינר.שתי פילוסופיות החינוך הללו עמדו במבחן הזמן, בהחלטה לגבי איזו שיטה לבחור, הורים צריכים להקשיב לנטיות ליבם לגבי חינוך ילדיהם.

רשימה ביבליוגרפית המתייחסת לגישותו החינוכית של מונטסורי.

ד"ר עפרה ניר-גל ופרופ' פנינה קליין בדקו במחקרן את השפעת סוגים שונים של הנחית מבוגר על פעילותם הקוגניטיבית של ילדים בגיל הרך המשתמשים במחשב. הן מצאו כי ילדים אשר נחשפו לפעילות בהנחיה ותיווך מבוגר שיפרו את רמת תיפקודם במדדים הקוגניטיביים.

ד"ר עפרה ניר-גל ורינת אורן,מביאות תקציר מעבודתן הנוכחית שמטרתה הייתה לבדוק כיצד מורים לגיל הרך תופסים את תפקידם בהוראה-למידה ממוחשבת בגיל הרך.