גישות חינוכיות

תקציר עבודת המסטר של ליאת עזר העוסקת בקשר בין התכנית "שפת הגי'רף" בגני הילדים לבין רמת התוקפנות והאינטלגינציה הרגשית של הילדים בגן. המחקר שם דגש על הגורמים להתנהגות אלימה, ומה ניתן לעשות כדי למנוע אלימות בגן.

מילון מונחים לגישת זרימת הפעילות שעיבדה עבורנו ד"ר יעל דיין , מבוסס על מילון המונחים של גדעון לוין. עוסק במושגים כמו: בחירה חופשית,זמן ביניים, זרימת פעילות, חוקי המסגרת וכו'

חני יוסף מתבססת על התיאוריה של ויגוצקי כדי להסביר את חשיבות התיווך של הגננת בגן. ביכולתה לפתח את יכולותיו השכליות של הילד וזאת דרך אינטראקציה בין- אישית. אווירה של תמיכה בין-אישית חיונית ללמידה אקטיבית,מפני שמדובר בתהליך חברתי תרבותי המבוסס על יחסי גומלין.

ד"ר יעל דיין טוענת שהקניית יסודות דמוקרטיים מתחילה בגן . לכן גן הילדים העובד ברוח תיאורית זרימת הפעילות הוא גן ילדים דמוקרטי, המאפשר לילדים ולילדות לחוות את הדמוקרטיה בשגרת החיים ולהפנים את ערכיה בגיל צעיר. הם אלה שיגנו עליה בגיל מבוגר.

גדעון לוין מביא מבט אחר על שביתת המורים .כאשר מחנכים שובתים, לא ניזוקים המעסיקים אותם, משמע הממסד השלטוני, אלא ניזוקים המטופלים על ידיהם – הילדים-החניכים. מעורר מחשבה.

קושי בהבנת השקרים נובע מן הקשר בין סיפורים, פרי ההמצאה והדמיון, לבין השקרים. טוען גדעון לוין אלה וגם אלה מתארים מציאות כפי שהמספֵר רוצה לתאר אותה ולאו דווקא כפי שהיא באמת או כפי שהיא נראית בעיני אחרים.המאמר עוסק בשקרים ושקרים של ילדים.

רונית לסטר מציגה את שיטת מונטסורי , שיטת חינוך שפותחה עבור ילדים בגיל הרך. שיטה זו מציעה מערכת חינוכית המאפשרת לילדים להתפתח בקצב שלהם, תחת הדרכה ותוך שימוש באביזרים שתוכננו לפי שיטת מונטסורי.

המאמר עוסק במהות שאלת השאלות אצל ילדים , בפילוסופיית החיים העומדת מאחורי שאלת השאלות, והפונקציה שהיא משמשת בתרבויות שונות. השאלה לדעת המחבר היא כושר גנרטיבי, נראה שהאדם נולד עם הכושר לשאול שאלות, והתרבות תקבע איך מתי וכמה.

פאוליט קיי מביאה במאמרה זה את ההבדלים בין שיטת מונטסורי לשיטה האנטרופוסופית של שטיינר.שתי פילוסופיות החינוך הללו עמדו במבחן הזמן, בהחלטה לגבי איזו שיטה לבחור, הורים צריכים להקשיב לנטיות ליבם לגבי חינוך ילדיהם.

גדעון לוין במאמרו מעלה כמה נקודות שיש לתת עליהם את הדעת כשהילדים עולים לכיתה א', שכן זהו שינוי לא רק גאוגרפי, אלה בתכני הלימוד, צורת ההוראה, הדמויות החדשות, והסביבה החינוכית ,לא עוד גן אלא כיתה. גדעון לוין נותן כמה כללים של תעשה ואל תעשה.