"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

פרספקטיבות פסיכואנליטיות על ילדים בני שנה עד שלוש שנים

ד"ר אלברט ג'. סולניט מדבר על התהליך ההתפתחותי של בני שנה עד שלוש בפרספקקטיבה פסיכואנלטית. הוא מדבר על תהליכים כמו חברות והתפתחות חברתית, יחסי הורה ילד, התפתחות קוגניטיבית , תפקיד ההורה בתהליך וקשיים התפתחותיים המאפיינים את השנה השלישית.

מימדי החשיבה – פרק 2: מטאקוגניציה

רוברט מרזאנו העוסק במימדי החשיבה מעלה כאן את המושג של מטאקוגניציה. מטאקוגניציה פירושה מודעות לחשיבה המתרחשת תוך כדי ביצוע מטלות ספציפיות, ושימוש במודעות זו לשם פיקוח על מה שעושים.כדי לפתח מטאקוגניצה אנו זקוקים לשולשה סוגי ידע:ידע חיווּיי, ידע תהליכי וידע מותנה.

האומץ להיות קונסטרוקטיביסטי

מרטין ג' ברוקס וזקלין גרנון ברוקס, מבקרים את הרפורמות בחינוך ,שמודדות הצלחה ,דרך הצלחה במבחנים ודוגלים בשימוש בתאוריית הקונסטרוטיביזם בכיתת הלימוד.לדעתם המבחנים מגבילים את הלמידה ולא מאפשרים לתלמיד לפתח פתרון בעיות יצירתי,ואינה מפתחת למידה מעמיקה שאותה יוכלו הילדים ליישם במצבים חדשים.

התנהגות שפתית – מה זה ?

כרסטינה ברק עוסקת בעיצוב התנהגות שפתית, שימוש בשפה כשלב בבניית תקשורת ובהתגברות על ליקויים בכלל ועל אוטיזם בפרט. במאמר היא עוסקת במודל של סקינר וואס ובשונות בינהם ברמה הבסיסית של העיסוק בספונטניות תקשורתית ובמוטיבציה היסודית ליצירת קשר אצל האוטיסטים.

המושג ייצוג מנטלי לאור מחקרים בגיל הינקות

לורנס זלניק ואסתר בוכהולץ עוסקים בהתפתחות קוגניטיבית בגיל הרך ייצוגים מנטליים אצל ילדים ומביאים במאמר את מגוון המשמעויות של המונח ייצוג מנטלי. ומציעים הגדרה המבוססת על מחקרים בתחום לפיהם ייצוגים מנטליים משמועתם "מבנים בלתי מודעים המארגנים אינטראקציות" .הם בוחנים את המושג בהסתמך על תאוריות פסיכואנלטיות שונות.

הבעות פנים בינקות

הריס במאמרו מעלה את הסוגיה כיצד לומדים ילדים להבין הבעות פנים,להבין שאדם אחר הוא שמח או עצוב, כועס או חושש? הבנה של רגשותיהם של אחרים הוא דבר מה שאנו מצפים לו אצל כל בן אנוש נורמלי, אולם המקורות של הבנה זו אינם מובנים מאליהם. הם חלק מיכולת כללית יותר להפיק משמעות מהמחשבות, הרצונות והאמונות של אנשים אחרים.

התפתחות הילד ומדע המוח

נלסון בלום דן בסוגייה של השפעת הידע במדע המוח על הבנת תהליכים התפתחותיים אצל הילד. לדעתו ניתן לרכוש ידע קריטי ע"י ניתוח המנגנונים הניורוביולוגיים שמכוונים ומשפיעים על התפתחות הילד. אותם מנגנונים נוירוביולוגיים, בתורם, מושפעים על ידי ההתנהגות. כלומר קיים היזון חוזר.

התפתחות קוגניטיבית מוקדמת והתרומה של אינטראקציה בין שווים: השקפה פיאז'טנית

הרמינה סינקליר טוענת כי מחקר המבוסס על התבוננות באינטראקציה בין בני קבוצת הגיל, יכול להוות נתון בעל ערך רב להבנת המשמעות החברתית בהתפתחות של אספקטים חשובים, וגם להערכה של השפעות ארוכות טווח של התערבויות אפשריות במהלך ההתפתחות.

מוח שמוכן ללמוד

ביגלי שרון דן בקשרים החשמליים והכימיים המתרחשים במוח לאחר הלידה בינקות, ובדרך בה חוויות שלאחר הלידה קובעות את ה"חיווט" של המוח האנושי. בכך מדגיש ביגלי את חשיבות הסביבה להתפתחותו התקינה של המוח האנושי.