חינוך בגיל הרך

מערכת החינוך בפינלנד בכלל והחינוך לגיל הרך בפרט, נמצא במקום הראשון בעולם, למרבה הפלא כששואלים את אנשי החינוך כיצד הגיעו לכך הם מציינים בענווה שאת מודל החינוך הם העתיקו לפני 40 שנה ממדינתנו הקטנה.

המאמר הזה בא להסביר בקצרה מדוע חשוב ללמד אכפתיות ודאגה, וכן מציג דרכים לבחירה והצגה של הנושאים בכיתה, ומדבר סקצרה על תוכנית הלימודים הנדרשת כדי לתמוך בלמידה כזו.

ד"ר אניטה רום מביאה פרק מספרה העוסק בדרכים שונות לפיתוחה ולהעשרתה של השפה הדבורה ושל טיפוח ניצני אוריינות אצל הילד בגיל הרך. מתוך הפרק עולה , כי ישנם הבדלים אישיים בכמות ובאיכות התקשורת של הורים וגננות עם ילדים.

חוה כפרי , מביאה את חשיבות המשמעת בתהליך החינוכי, מתוך המדריך להורים של מגדה גרבר. לטענתה המטרה החיובית אליה עלינו לחתור בעת הטלת משמעת על הילד היא לעבוד על כך שיהיו לנו ילדים , שלא רק נאהב אותם, אלא נאהב להיות בחברתם.

ד"ר עדה בקר וד"ר אניטה רום במחקרן בדקו את עמדותיהן של גננות בשאלת שימור שפות-האם, ואת הפעילויות הנעשות במסגרות החינוכיות על ידי הגננות לשם שימור שפות אלו. וכן, בחנו את עמדותיהם של הורים מהגרים ביחס לשימור תרבות המוצא ושפת-האם שלהם .

בשל הנטייה להוציא ילדים בגיל מוקדם למסגרות שמחוץ לבית, טוען פרופ' אבי שגיא נחשפים התינוקות בארץ לתנאי גידול בסביבה שלא מספקת את צרכיהם הרגשיים ומגבירים את תחושת חוסר הביטחון שלהם. נטייה זו מחיריה עשויים להיות כבדים ויש להשקיע משאבים שיאפשרו להורים ולמסגרות החינוכיות להעניק לילדים את איכות החיים הרגשיים לה הם זקוקים.

ילדי שנות התשעים יודעים לשלוט בטכנולוגיה מתוחכמת, מודעים לזכויותיהם, כופרים בסמכות ההורים אבל זוכים להגנתם עד גיל מאוחר. האם הם מוכנים יותר מאתנו, דור ההורים, לימי בגרותם? זוהי השאלה שמעסיקה את גיל הראבן במאמר זה.

רחל מן תקצרה עבורנו מספר טיפים להורים איך לבנות את הבטחון העצמי אצל ילדיהם הרכים באמצעות: בניית שיגרה יומיומית, הזדמנויות למשחק, לאפשר לילד לפתור בעיות בעצמו, לתת לו אחריות ולחגוג הצלחות שבבניית בטחון.

תמר שפירא עבדה ותרגמה את מאמרה של קארין מרטין, הודות בניית ההבדל המגדרי דרך התנהגות גופנית בגיל הגן. מרטין זיהתה חמש קבוצות של מנהגים שיוצרים הבדלים מגדריים: לבישת בגדים ולבוש, התנהגות פורמלית ובלתי פורמלית, ועוד.