admin

חוה כפרי מביאה את עשרת העקרונות של פילוסופיית הכבוד לילד מתוך ה"מדריך להורים ולאנשי מקצוע" בעריכת מגדה גרבר.

מגדה גרבר רואה בכל אינטראקציה מבוגר תינוק הזדמנות ללמידה גם בתהליך ההחתלה. מגדה נותנת כמה עיצות להפוך פעילות זו לזמן של הנאה לתינוק ולהורה כאחד. תהליך ההחתלה מזמן לפעוט התנסויות למידה רבות, יחסי גומלין משעשעים …

אשבי קליסל טוענת שיש להבנות את סדר היום בגן תוך התייחסות לתרומת כל פעילות לסוג האינטלגנציה אותה רוצים לקדם. היא מבססת את מאמרה על תאוריית האינטלגנציות המרובות ומנתחת את תרומת כל פעילות לפיתוח כישורים בתחומים שונים.

רותי הרפז מעלה במאמר את תפקידן של הטבעות הידיים בחדר הטיפולים. לטענתה ניתן לראות את הטבעות הידיים כייצוג האני, במקרים של הפרעות התפתחותיות ניתן להשתמש בהם כדי לאבחן , ולהבין את התהליך הרגשי התפתחותי של הילד.

בשנות החיים הראשונות, יש לרגשות תפקיד מפתח בהתפתחות ובתפקוד. הרגשות הם שפה של תקשורת בין הילד לסביבתו. הרגשות כמו: "טוב לי, רע לי, משמח אותי, מכעיס אותי"מביאות תגובה גופנית-תנועתית: התקרבות או התרחקות, תנועות של חדווה או תנועות של השלכה או הדיפה או הכאה.במאמר הושם תגש על התנועה הרגשית בשנת החיים הראשונה.

חיה יניב מנסה להתמודד בספריה "אהבה מופלאה " ו-" יוני יון לא רוצה לישון" עם סוגיית האימוץ.

במדינה במצב בטחוני כשלנו, יש לאירועים בטחוניים השפעה ישירה על ילדנו, שצריך לתת עליה את הדעת. המאמר שם דגש על הדרך בה ילדים מבטאים באופן ישיר ועקיף תחושת לחץ. על תפקיד המבוגרים בחיי הילד בשעות מצוק אלה.

הפעלות תנועתיות רגשיות ככלי להורים ולמטפלות בבואם להתמודד עם מצבי בהלה וחרדה אצל הילדים. המחברת מציגה את שלושת השלבים במעגל הפיזיו-מוטורי של התגייסות-פעילות-והרפייה. כיון שאת התנאים החיצוניים הגורמים לבהלה והחרדה איננו יכולים לשנות, אנחנו יכולים לשלוט בתגובה באמצעות פעילות מוטורית והרפיה.

חוה כפרי , מביאה את חשיבות המשמעת בתהליך החינוכי, מתוך המדריך להורים של מגדה גרבר. לטענתה המטרה החיובית אליה עלינו לחתור בעת הטלת משמעת על הילד היא לעבוד על כך שיהיו לנו ילדים , שלא רק נאהב אותם, אלא נאהב להיות בחברתם.