admin

מנגלסדורף ושות' במחקרם בודקים את התרומה המשותפת של מאפייני האם ומאפייני הילד לדפוס התקשרות שיווצר. המחקר בא לענות על הדילמה מה משפיע יותר מאפייני האם, הרגישות שלה ואיכות הטיפול או מאפייני הטמפרמנט של הילד איתם הוא נולד.

ד"ר סוס למרות שחלף למעלה מעשור למותו ספריו עדיין מתורגמים ומעניינים, בגלל ההומור ,ה'כייפיות' ורוח השטות שבספרים. ההומור של ד"ר סוס טוענת סיגלית אבירם מבוסס בחלקו הגדול על שפה. החריזה תמיד זורמת – כמעט רצה.

איריס צדוק מביאה בפננו הצעה לקוד אתיקה לעובדים בתחום הגיל הרך , הצעה זו מבוססת על הקודים האתיים של NAEYC ושל פרופסיות אחרות במדעי החברה, תוך התאמה למציאות הישראלית ולמאפייני מסגרות לגיל הרך בארץ.

ברומוויץ' טוען כי ממצאי מחקרים מצביעים על קשר בין איכות האינטראקציה הורה-ילד לבין התפתחות הילד. ממצאים אלה תומכים בבנית מודל של התערבות שבו האינטראקציה הורה-ילד היא המוקד, כיון שאינטראקציות מתגמלות הדדית וחיוביות מאפשרת התפתחות אופטימלית של הילד.

רגשותיהם של פעוטות והתקשורת הרגשית שלהם היא הרבה יותר מאורגנת ממה שחשבו בעבר טוענת טורניק, פעוטות מראים מגוון של ביטויים רגשיים המתאימים לאופי האירוע וההקשר. השאלה מה באינטראקציה הופך חלק מהילדים שמחים, ואחרים עצובים ומכונסים.

ד"ר אניטה רום, ד"ר מיכל סגל, ד"ר בתיה צור מציגות את ספרן העוסק בהתפתחות שפה מלידה עד גיל שש. בגילאים אלה עוברים ילדים תהליכים מורכבים ומרתקים בתחום התקשורת והתפתחות השפה, החל מהבכי הראשון ועד ליכולת לקיים שיחה ולספר אירועים ברצף.

חשיבות המחקר הנוכחי טוענת דליה אלוני נעוצה בתרומתו להבנת הקשר בין אינטראקציה הורה-ילד, דפוסים משפחתים ויכולת הסמלה לבין קומפטנטיות חברתית בקרב ילדים. מהממצאים למין הילד וזמינות ההורה תרומה ייחודית בהסבר האוטונומיה של הילד.

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שאיכות האינטראקציה בין מטפל לילד במסגרות חינוכיות מושפעת, בין היתר, גם מהכשרה מקצועית של המטפל טוענת תמר בר, ובוחנת במחקרה את מרכיבי ההכשרה השונים התורמים לפיתוח אינטראקציה רגישה מטפלת-ילד.