חומר עזר להדרכת מטפלות וגננותהעובדות במסגרות חינוכיות (מעונות, משפחתונים, פעוטונים).
מחקרה של איה בן-הרוש עוסק בתפישת תחומי האחריות של מטפלות משפחתונים ושל אמהות כלפי הילד. מטרתו להמחיש את עוצמת האחריות המאפיינת את שני התפקידים ולהציג טיפולוגיה של תחומי אחריות של מטפלות משפחתונים ושל אמהות.
ד"ר אפי הרנוי מקדיש את ספרו "מי יכול…? הפעלה בתנועה לילדים", לכל מי שתנועת הילד קרובה ללבו: מחנכים ומורים לחינוך גופני, מדריכי תנועה לגיל הרך, גננות, אנשי מקצוע העוסקים בספורט טיפולי והורים החפצים להפעיל את ילדיהם במשחק ובתנועה.
פרופ' אלן שיפר ושות' בוחנים במחקרם את השפעת היחס המספרי בין מטפלת לילד כמשפיע על איכות האינטראקציה. כידוע היחס בין המטפלות למספר הילדים נחשב למרכיב המרכזי בקביעת איכות הטיפול במעון. הממצאים למרות שלא מפתיעים מעוררים מחשבה.
ללי, ר. ומנג'יונה, פ מתמקדות במאמרן בילדים בשנתיים הראשונות לחייהם. המאמר מדגיש את הייחודיים של תקופת חיים זו ונותן המלצות לגבי הטיפול בהם. טענתן היא כי יש לטפל בפעוטות באופן שונה מילדי הגן וילדים בוגרים יותר, כמו: בחירת תוכנית חינוכית, וכו'.
רוב יומם של תינוקות מלא ברוטינות חוזרות ונשנות של טיפול כמו אכילה, שינה והחתלה טוען פרופ' פ. ויטמר . את כל אחד מהרגעים הללו ניתן למלא באינטראקציות עשירות ומלאות חיבה בין תינוק למחנכת. טיפול המבוסס על גישת היחסים ונענה לצרכי הילד.
"מה למדת בגן היום? " ספרה של אסתר קבלסון, מציג תוכנית לימודית שנתית מפורטת לגן הילדים. הוא כתוב כאוגדן של דפי קשר להורים ומלווה בתמונות צבעוניות של ילדי גן. הוא מיועד למחנכות בגיל הרך ולהורים לילדים צעירים ששותפים ברצון לקדם את הילד בכל תחומי החיים.
ד"ר עידית פוזנר טוענת כי ילדים רבים במשפחות מעוטות יכולת אינם נחשפים לגירויים מספיקים ולכן הם סובלים מ"איחור סביבתי". כשהם מגיעים לטיפול בגיל חמש או יותר, כבר לא קל לעזור להם . ד"ר פוזנר מדגישה את חשיבות הטיפול המונע.
טקנישי ובוגרד שמים דגש במאמרם על חשיבות המחקר הודות יעילותן של תוכניות חינוכיות לגיל הרך כבסיס שיאפשר לקובעי המדיניות בתחום לקבל החלטות מוכשלות בבואם לקבוע מדיניות בתחום. המאמר סוקר את מה שידוע לנו בתחום ומה צריך לחקור.
ג'ין וולף ודניאל וולש טוענים כי כל עוד לא ייושם במעון העקרון הפוליטי לפיו אם אתה עשוי להיות מושפע באופן ישיר או עקיף ע"י המדיניות, אתה צריך להיות באיזשהו קשר עם תהליך קביעת המדיניות. לא ניתן יהיה לשפר את איכות הטיפול במעון.
מרגרט קינג ודן גרטל מעררים על עקרונות ארגון הסביבה עבור מעונות יום בטענה שהם אינם משרתים את צרכי הבנים בקבוצה. לדעתן שינוי בארגון הסביבה החינוכית יגרום ליותר בנים להיות עסוקים בפעילות, ותוריד את רמת הפעילות הלא רצויה שלהם.