ששפת הגי'רף אינה נושא לימודי כמו "החגים" או "בטיחות בדרכים". שפת הגי'רף היאשפה רגשית , שפה נלמדת, היא תהליך, היא מהות שמשרה אורח חיים מיטבי. וחשוב להתחיל לדבר את השפה כבר מהיום הראשון בגן, אומרת ליאת בן עזר.
על שפת הג'ירף – מאת ליאת עזר, "גן חרוב" תל אביב כשביקשתי מהילדים לסכם את השנה בכל הנוגע לשפת הג'ירף היו ילדים שאמרו שצריך לתת כבוד, לשתף ברגשות, להבין את האחר ולא להרביץ. חשוב היה לי לדעת מה ילדים בגילאי 5-6 מפנימים מהשפה ולא רק מדקלמים את הפתגמים וההתנהגויות שמתרחשות בגן. רציתי לעלות שלב נוסף בבחינת
התמודדות הורית עם ילד דחוי חברתית , מה זה עושה להורה רגשית, וכיצד ניתן לעזור לילד הדחוי להשתחרר מהלחצים ולהשתלב חברתית
להסתגלות החברתית של ילדים בכיתה א' יש השפעה רבה על התפקוד ושביעות הרצון שלהם במהלך השנים.
ד"ר חן נרדי כותב בהומור ובכאב על הדרך בה מתפתחים ההבדלים והיחסים בין בנים לבנות ובין גברים לנשים.
מחקר זה בדק את היקף ההתנהגות התוקפנית, המילולית והפיסית בגני ילדים רגילים לעומת גני ילדים אנתרופוסופיים. נמצא שבאופן מובהק רמת התוקפנות בגנים האנתרופוסופיים נמוכה יותר בהשוואה לגנים רגילים גם בקרב בנות וגם בקרב בנים.
קורן דור מביא סיטואציות יומיומיות מחיי ילדים באינטראקציה עם ילדים אחרים בבית, בגן ובחצר המשחקים והמעורבות של ההורים במקרה של קונפליקט.
הוא מתאר גם את התנהגות ההורים והתמודדותם במצבי קונפליקט ביניהם לבין הורים לחברים של ילדיהם.
לדעת המחברת כדי שתהליך החברות של הילד יצליח הוא צריך 5 תכונות עיקריות: יכולת סימבוליזציה מילולית, ניבוי תוצאות תכנון, לימוד מהאחר, ויסות עצמי, ויכולת לרפלקציה עצמית. ובכל מקרה תפקיד חשוב למשפחה בתהליך החברות שכן היא סוכן החברות הראשוני והראשי עבור הילד.
ד"ר עדה בקר בספרה "עם מי שיחקת בגן היום? עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך" עוסקת בשאלות : להיות מקובל, להיות רצוי,שהיא משאת נפשו של כל ילד. לטענתה רבים מן הילדים חסרים את המיומנויות הנדרשות ליצירת יחסים מתגמלים.
המאמר מציג תוכנית התערבות ,מטרת התוכנית להקנות לילדים כשירות חברתית, באמצעות הקניית היכולת לפתרון בעיות. ההורים קבלו הדרכה וטכניקות כיצד לשפר את התנהגות ילדיהם.