התפתחות בגיל הרך

הכתיבה, טוען אפי הר נוי במאמרו ,היא אחת המיומנויות הבסיסיות שהילדים לומדים בבית הספר, ואינה פשוטה כלל ועיקר. היא דורשת מוכנות של המערכות הסנסורית, המוטורית, הפרופריוספטית והמילולית וכן תיאום רב ביניהן.

ד"ר אירן שטור, מציינת את בעיות האכלה האופיניות לגיל הרך כמו: ילד שאוכל פחות מידי,עדפה של מגוון מצומם של סוגי מזון, עיכוב במעבר להאכלה עצמית, התנהגות מתנגדת בזמן ארוחה, או הרגלי אכילה מוזרים. ומציגה דרכי טיפול בהפרעות האכלה לפי סוג ההפרעה.

התינוק נולד מצויד ברפלקסים רבים, אומרת ד"ר עדה בקר, רפלקסים אלה התפתחו עוד ברחם, ומטרתם מצד אחד להגן עליו מפני גירויים מסוכנים ומצד שני להכין אותו למגוון של התנהגויות שמקדמות את השרדותו, כמו השגת מזון ויצירת קשר עם אימו. רפלקס היניקה הוא אחד מהם.

אורה סגל-דרורי במאמרה מדברת על חשיבות קריאת הספרים לילדים בתהליך הקניית השפה. היא שמה דגש לא רק על כמות הספרים שמקריא ההורה אלא לאיכות האינטראקציה שבין ההורה לילד.

לורנס זלניק ואסתר בוכהולץ עוסקים בהתפתחות קוגניטיבית בגיל הרך ייצוגים מנטליים אצל ילדים ומביאים במאמר את מגוון המשמעויות של המונח ייצוג מנטלי. ומציעים הגדרה המבוססת על מחקרים בתחום לפיהם ייצוגים מנטליים משמועתם "מבנים בלתי מודעים המארגנים אינטראקציות" .הם בוחנים את המושג בהסתמך על תאוריות פסיכואנלטיות שונות.

אלפי קון מתייחסת לנושא השבחים והשפעתם על התנהגות הילדים. היא מציגה חמש סיבות למה כדאי להפסיק להגיד לילדים "כל הכבוד" :היא רואה בשבח סתמי כמו כל הכבוד מניפולציה על הילדים, שהופכת אותם למכורים לשבחים ועוד ומציע מה כן להגיד לילדים .

מרטין, קופר, הופמן ופאוול מציגה את תוכנית ההתערבות של מעגל הביטחון, תוכנית המבוססת על טיפול קבוצתי, ובאה לתת להורים לילדים בסיכון גבוה לבעיות בהתקשרות, כלים לאינטראקציה בריאה יותר הורה-ילד, על מנת לאפשר התפתחות תקינה יותר של הילד.

מיכל בן טובים במאמרה מסבירה מהי רגישות חושית , איך ניתן לאבחן אותה ובעיקר למי כדאי לפנות לאבחון .