שנים האחרונות אימצו מרבית אנשי המקצוע בתחום החינוך את הגישה הסביבתית כמסבירה את אופן הסתגלותו של הילד בכיתה א'. גישה זו תופשת את התהליך ההתפתחותי של המוכנות והלמידה כמושפע מגורמים שונים סביבתיים ואינו תלוי בשעון הביולוגי בלבד. על פי גישה זו יש מקום להתערבות חיצונית-סביבתית המאפשרת לילד להסתגל בצורה טובה, בטוחה וחלקה יותר לבית הספר.
בהמשך לכך, מחקרים רבים מראים כי תיווך והתערבות ההורים עוד בתקופת הגן מהווה משתנה מנבא הצלחה בבית הספר. קריאת סיפורים בבית, עידוד והתעניינות בנעשה בבית הספר מצד ההורים, נמצאו כמסייעים להסתגלות הילדים לבית הספר ולהישגים אקדמיים. תלמיד בעל נתוני פתיחה נמוכים, בעידודה של תמיכה סביבתית ובית ספרית, יכול להסתגל לבית הספר בצורה טובה.