התיאוריה המוצגת של סלמה פרייברג , גם אם איננה שלמה, יש לה השלכות לטיפול בהורים ובילדים במשפחות בהן הרוחות מעברם של ההורים השתלטו על הקשר. בכל מקרה בו ההורה חווה מחדש ונזכר בחרדה ובסבל של הילדות, הרוחות עזבו, וההורה הפוגע הפך למגן על הילד מפני העבר הקונפליקטואלי.
ד"ר דינה ראט מציגה בפנינו את שיטת הטיפולים הקוגניטיביים, של ה- MINDFULNESS קשב או שימת-לב. הרעיון המרכזי בטכניקת הקשב, בדומה למדיטציה, הוא ניהול תשומת לב וזאת על ידי הפנית קשב חוזרת . חזרה כזאת יוצרת מרחב פסיכולוגי יציב שמתוכו קל יותר לקבל ולהכיל טלטלות ריגשיות.
עדי גרנט בדקה את השאלה בדבר השפעת ההפרעה הרגשית של האם, ובייחוד הפרעות דיכאון וחרדה לאורך השנה הראשונה לחיי התינוק, על תהליכי הויסות העצמי של התינוק ותהליכי הויסות ההדדי שבין אם-תינוק בהיות התינוק בן תשעה חודשים.
שנים האחרונות אימצו מרבית אנשי המקצוע בתחום החינוך את הגישה הסביבתית כמסבירה את אופן הסתגלותו של הילד בכיתה א'. גישה זו תופשת את התהליך ההתפתחותי של המוכנות והלמידה כמושפע מגורמים שונים סביבתיים ואינו תלוי בשעון הביולוגי בלבד. על פי גישה זו יש מקום להתערבות חיצונית-סביבתית המאפשרת לילד להסתגל בצורה טובה, בטוחה וחלקה יותר לבית הספר.
בהמשך לכך, מחקרים רבים מראים כי תיווך והתערבות ההורים עוד בתקופת הגן מהווה משתנה מנבא הצלחה בבית הספר. קריאת סיפורים בבית, עידוד והתעניינות בנעשה בבית הספר מצד ההורים, נמצאו כמסייעים להסתגלות הילדים לבית הספר ולהישגים אקדמיים. תלמיד בעל נתוני פתיחה נמוכים, בעידודה של תמיכה סביבתית ובית ספרית, יכול להסתגל לבית הספר בצורה טובה.
ג'פרי קלוגר מעלה במאמרו חיזוקים לטענה כי סדר הלידה משפיעה על אישותם של הילדים. הוא מתבסס על מחקרים בתחום כמו המחקר הנורבגי שטוען כי הילד הראשון חכם יותר מכל שאר הילדים לפחות ב- 3 נקודות איי.קיו, רן סליוו מקליפורניה מוסיף לכך הילד הראשון הולם לברקלי השני לא.
ד" נואה וולפסון , מציינת את הבסיס להבדלים האינדיוודואליים בין ילדים כבר מרגע לידתם ויש טוענים עוד מרחם אימם. חלק מהבדלים אלה מולדים, כמו רמת פעילות, תגובה לגירויים , הסתגלות לשינויים ועוד. ההורים צריכים להיות רגישים לתכונות אלה כדי להתאים את הטיפול בילד לצרכיו.
פרק מתוך ספרה של ד"ר רוני סולן , חידת הילדות, העוסק בהתגבשות האגו. פעוט בשלב האנאלי מווסת את דחפיו ורגשותיו במגמה לשמור על יחסיו עם הוריו. לא אחת הוא חושש שבכוחו ושליטתו הוא עלול לפגוע בהם. תגובה תקיפה, עקבית וצפויה של ההורים על ביטויי תוקפנותו מרגיעה אותו.
חוה כפרי , מביאה את חשיבות המשמעת בתהליך החינוכי, מתוך המדריך להורים של מגדה גרבר. לטענתה המטרה החיובית אליה עלינו לחתור בעת הטלת משמעת על הילד היא לעבוד על כך שיהיו לנו ילדים , שלא רק נאהב אותם, אלא נאהב להיות בחברתם.
רותי הרפז מעלה במאמר את תפקידן של הטבעות הידיים בחדר הטיפולים. לטענתה ניתן לראות את הטבעות הידיים כייצוג האני, במקרים של הפרעות התפתחותיות ניתן להשתמש בהם כדי לאבחן , ולהבין את התהליך הרגשי התפתחותי של הילד.
רותי הרפז עוסקת במקומו של המטפל בנפגע טראומה ובתיאור הטיפול הרגשי בנפגע באמצעות ארגז החול. הטיפול בנפגעי טראומה מורכב ביותר. הטראומה משמעותה פצע, חדירה ,קרע עמוק במרקם הרגשי של הנפגע, סביבתו הקרובה –משפחתו, חבריו ואינטראקציה מיוחדת בינו ובין המטפל.