חומר עזר להדרכת מטפלות וגננותהעובדות במסגרות חינוכיות (מעונות, משפחתונים, פעוטונים).
במתח הזה המתנהל אצל קובעי המדיניות סביב התקציב , והויכוח מה יותר חשוב בטחון לאומי או בריאות או הורדת מסים ,שואלת אלינור זנטון האם זה הרבה מידי לבקש מהם שישקיעו בהכשרת מטפלות? שישלמו להן שכר הולם כדי שיגדלו את ילדנו לחיים על האדמה הזו,.. ?
מגדה גרבר רואה בכל אינטראקציה מבוגר תינוק הזדמנות ללמידה גם בתהליך ההחתלה. מגדה נותנת כמה עיצות להפוך פעילות זו לזמן של הנאה לתינוק ולהורה כאחד. תהליך ההחתלה מזמן לפעוט התנסויות למידה רבות, יחסי גומלין משעשעים …
אשבי קליסל טוענת שיש להבנות את סדר היום בגן תוך התייחסות לתרומת כל פעילות לסוג האינטלגנציה אותה רוצים לקדם. היא מבססת את מאמרה על תאוריית האינטלגנציות המרובות ומנתחת את תרומת כל פעילות לפיתוח כישורים בתחומים שונים.
סיגל אחיטוב במחקרה מתמקדת בחשיפתן של גננות לפדגוגיה של הקשבה, המבוססת על הגישה הקונסטרקטיביסטית, ובתהליך השינוי שהן עוברות לאור חשיפה זו. היא בוחנת את הקשר בין הרקע הביוגרפי של הגננות לתהליך השינוי שהן עוברות.
מיה שלק מציגה במחקרה את תוכנית ההתערבות "הגן הבטוח", המתבססת על עקרונות האימגו, שיטה לטיפול החותרת לקראת יצירת תקשורת יעילה ובטוחה. הכלי להשגת תקשורת כזו הוא הדיאלוג הזוגי שבו צד אחד מקשיב לצד השני, משקף את דבריו, מסכם אותם ומביע אמפתיה בעקבותיהם.
מיכל הרפז הצבת גבולות ברורים לילדים ע"י ההורים יוצרים אצלם הרגשת ביטחון התורמת להתפתחותו הבריאה ומעבירים להם מסר כי הוריהם דואגים להם וניתן לסמוך עליהם . הדבר נכון גם לגבי הצבת גבולות ברורים להורים על ידי מנהלת הגן.
יאיר שרון מביא ביחידת לימוד זו משמשת כמדריך ללימוד, הכרה, אימון ושיפור ביצועי התלמידים בתחומים כמו: כתב עברי, כרזה, כרטיס תלמיד, עיצוב ובניית מרכז למידה, בניית מתקנים וכיתה.
מור שינרסקי מתייחסת לתפקידה של היועצת כמעצימה את הגננת .אם אני מתבוננת כיום על התהליך של העצמה אני יכולה לזהות שני קווים השזורים זה בזה. האחד – קו ההתפתחות שלי כגורם מתווך להעצמה והשני – קווי ההתפתחות של הגננות בתהליך ההעצמה הפרטני.
ד"ר אבי ארבל מתצפיות על קופים הגיע למסקנה שהחינוך בקרב קהילת הקופים אפקטיבי יותר מאשר אצל בני אנוש וניסה למצוא את הסיבות לכך. הוא מצא שההבדלים קשורים : בכמות הידע שמועבר, בפשטות מערכת החוקים, באכיפת החוקים וכו'.
מתירנות, פינוק וחסות-יתר יוצרים את אותו אפקט כמו השפלה: מונעים מהילד את חווית הכוח שלו טוענת אנאבלה שקד.כשמרחמים על הילד, אנו מלמדים אותו לרחם על עצמו, והוא מרגיש שהחיים חייבים לו, והופך לדרשני, מה שמקטין את היכולת שלו לתרום ולהשתתף.