התפתחות בגיל הרך

התיאוריה המוצגת של סלמה פרייברג , גם אם איננה שלמה, יש לה השלכות לטיפול בהורים ובילדים במשפחות בהן הרוחות מעברם של ההורים השתלטו על הקשר. בכל מקרה בו ההורה חווה מחדש ונזכר בחרדה ובסבל של הילדות, הרוחות עזבו, וההורה הפוגע הפך למגן על הילד מפני העבר הקונפליקטואלי.

חני יוסף מתבססת על התיאוריה של ויגוצקי כדי להסביר את חשיבות התיווך של הגננת בגן. ביכולתה לפתח את יכולותיו השכליות של הילד וזאת דרך אינטראקציה בין- אישית. אווירה של תמיכה בין-אישית חיונית ללמידה אקטיבית,מפני שמדובר בתהליך חברתי תרבותי המבוסס על יחסי גומלין.

יש להקדים את הטיפול בילדים אוטיסטים ככל האפשר טוענת ד"רעידית פוזנר , כדי שההתערבות תהיה כל עוד המוח צעיר וגמיש ויש סיכוי להביא לשינוי. גם מבחינה מעשית, אבחנה מהירה מאפשרת קבלת סיוע מתאים במסגרות החינוך ומימון ממשלתי ומונעת עיכובים ביורוקרטיים.

יעל אייזנברג מפרטת 5 תחומי תראפיה באמנויות הקיימים, המיועדים לעזור בטיפול בילדים שלא מתחברים לטיפול הקוגניטיבי הרגיל.
באמצעות יצירה משותפת של הילד עם המטפל באמנויות, ניתן לפתח דיאלוג בו הילד מבטא את עולמו הפנימי.

ד"ר עידית פוזנר מעלה גם השגות לגבי הטיפול של וועדות ההשמה – הגוף הממיין והקובע למי יש זכות לקבל חינוך מיוחד. ילד חייב לעבור ועדת השמה לפני ה- 31 למאי כדי לזכות במסגרת טיפולית,אחרי התאריך הנ"ל נסגרת הוועדה , והוועדות אטומות באופן כמעט הרמטי לכל בקשה חדשה.

ד"ר דינה ראט מציגה בפנינו את שיטת הטיפולים הקוגניטיביים, של ה- MINDFULNESS קשב או שימת-לב. הרעיון המרכזי בטכניקת הקשב, בדומה למדיטציה, הוא ניהול תשומת לב וזאת על ידי הפנית קשב חוזרת . חזרה כזאת יוצרת מרחב פסיכולוגי יציב שמתוכו קל יותר לקבל ולהכיל טלטלות ריגשיות.

ד"ר אסתר ורדי ראט, במאמר זה בוחנת את נושא: טיפוח אורייני באמצעות משחק 'כאילו' בעקבות סיפור. המשחק הסמלי מתרחש בעקבות סיפור המוקרא לילדים ע"י סטודנטיות להוראה (או מורות/גננות המשתתפות במחקר), ובעקבותיו הילדים משחקים את הסיפור.

עדי גרנט בדקה את השאלה בדבר השפעת ההפרעה הרגשית של האם, ובייחוד הפרעות דיכאון וחרדה לאורך השנה הראשונה לחיי התינוק, על תהליכי הויסות העצמי של התינוק ותהליכי הויסות ההדדי שבין אם-תינוק בהיות התינוק בן תשעה חודשים.