סולמון ושות' טוענים כי התחום של התפתחות הילד לא ניסה לתאר או להבין הורים כמבוגרים מתפתחים. לדעתם שינוי זה דרוש כדי להבין כיצד ההורה, חוויות מהעבר, הקשרים משפחתיים ותרבותיים והילד עצמו, פועלים במשותף כדי להשפיע על האיכות של יחסי הורה-ילד
בריאות נפשית של תינוקות ופעוטות , רחל מן תרגמה כמה עצות לקידום ה- WELLNESS הרגשי-חברתי וקידום הבריאות המנטלית, שפירושה התפתחות היכולת לחוות ולווסת רגשות, ליצור קשר בטוח, לחקור וללמוד. מה אנו ההורים יכולים לעשות.
פלדמן ושות' בוחנים במאמר זה את הקשר שבין תהליכים מארגנים של תקשורת אפקטיבית בינקות והתפתחות של יכולת סימבולית.רכישה של סימבולים נחשבת , כמרכיב ספציפי של התפתחות קוגניטיבית, הקשורה לפעולות מנטליות של ארגון, סיווג וסידור של סימנים חברתיים תפיסתיים, רגשיים וחברתיים שבהם נתקל הילד .
תקציר מספרה של פארנסואז דולטו תורגם בידי דורית להב .דולטו באמצעות עברה ונסיונה כפסיכואנליטיקאית של ילדים ואם , היא מגנה עד הסוף על טובת הילדים נגד חינוך מעוות, נגד האמונה בנורמה אחידה, נגד צייתנות לאופנות התקופה ונגד הכפיה של המודל ההורי.
לאנדרי,ס. גארנר,פ. פירי, ד. וסוונק, פ. במחקרם בודקים את ההשפעה של ההקשר החברתי ואסטרטגיות הבקשה של אימהות על ההיענות החברתית של ילדי תסמונת דאון. מהממצאים: אמהות לילדי דאון נתנו יותר הוראות מאמהות לילדים רגילים, ועוד.
הריס במאמרו מעלה את הסוגיה כיצד לומדים ילדים להבין הבעות פנים,להבין שאדם אחר הוא שמח או עצוב, כועס או חושש? הבנה של רגשותיהם של אחרים הוא דבר מה שאנו מצפים לו אצל כל בן אנוש נורמלי, אולם המקורות של הבנה זו אינם מובנים מאליהם. הם חלק מיכולת כללית יותר להפיק משמעות מהמחשבות, הרצונות והאמונות של אנשים אחרים.
מחקרם של הייס, מ. ג'. רוברטס, ס.מ. וסטווור, בחן את היבט השינה המשותפת, והאינטראקציות בן הורה לתינוק במהלך הלילה, כגורם משפיע על דפוסי השינה שיפתח התינוק.
בינה צרפתי נותנת לנו כמה טיפים לגבי עיסוי תינוקות. העיסוי לתינוקות ולילדים נעשה על פני כל הגוף. רצוי לעשות עיסוי כשהתינוק נמצא על הברכיים של האם או האב, כששטח המגע עם גוף התינוק הוא גדול ככל האפשר. הזמן הטוב ביותר לעסות את התינוק הוא מיד אחרי אמבטיה לא אחרי אוכל.
פאול קלוג ושות', חקרו את הקשר בין מאפייני טמפרמנט ובין איחור בדיבור אצל ילדים בגיל הרך. מאחרי הדיבור הושוו לילדים עם התפתחות דיבור תקינה. מתוצאות המחקר עולה שלילדים עם איחור שפתי תהיה נטיה להיות ביישנים ומרוחקים בשנים הראשונות של בית הספר.
קנטרוביץ, ב. ווינגרט, פ עוסקים במאמרם בוויכוח- בין המחנכים מהדור הישן החוששים שילדים ידחפו לקריאה לעומת מורים מהדור החדש החוששים שילדים אלה לא יקבלו את הדחיפה המתאימה. ומציגים מחקר מתחום המוח המדגיש את חשיבות הקריאה בגיל הצעיר.