התפתחות בגיל הרך

אלינה קולטון במאמרה זה עוסקת בנושא סיוטי לילה אצל ילדים . למרות החוויה המצערת שמלווה את הסיוט, טוענת המחברת, שבשלב זה של חיי הפעוט (בסביבות גיל 3 ), סיוטי לילה הם דווקא שלב התפתחותי תקין ולא באמת סיבה לדאגה.

מיכאל טומסלו במאמרה זה עוסקת במימד שיתוף פעולה של הקוגניציה האנושית מתחיל להפציע בערך בסיום שנת החיים הראשונה, כשילדים מתחילים לשתף פעולה ולתקשר מטרות משותפות ותשומת לב משותפת.

משימה התפתחותית מרכזית לתינוק היא פיתוח היכולת לויסות עצמי.המאמר סוקר את המערכות השונות המעורבות בהתפתחות היכולת לוויסות עצמי, את משמעות הטיפול ההורי בוויסות התינוק, ואת החשיבות הרבה של איתור מוקדם של קשיי וויסות אצל התינוק והפעוט והתערבות או טיפול תומך מותאם ומארגן לילד ולמשפחתו.

מי יודע מדוע ולמה שואל הילד ללא הרף "למה"? מאמר מ"הורים וילדים", גיליון אפריל 2008 העוסק בדיוק בשאלת השאלות האינסופית של ילדים וביכולת ההורים להשיב.

יפית לבדב במחקרה זה בוחנת את יעילותה של תוכנית התערבות להורים ממיצב נמוך לקידום תיאורית המיינד ויכולות שפה אצל ילדיהם באמצעות קריאת ספר באופן אינטראקטיבי.מטרת תוכנית ההתערבות היתה העשרת האינטראקציה הורה-ילד בעת קריאת הספר.

הספר "מה הסיפור? על התפתחות היכולת הנרטיבית" של ד"ר מיכל סגל, מאפיין צדדים שונים של הכושר הנרטיבי האנושי ומלווה את התפתחותו החל מגיל שלוש לערך. כושר זה ממשיך להתפתח גם שנים רבות לאחר הילדות, וחקירת ההתפתחות הנרטיבית המאוחרת היא לב העניין בספר.

שולה פרומר במאמרה בירחון "להיות משפחה" יוני 2008 . בוחנת את התחושה שהשפה העברית מאבדת קצת גובה בעידן האחרון?

עודד שלומות במאמרו פסיכולוגיה של הדור החדש סוקר את הזרמים השונים שצמחו מהפסיכולוגיה הקלאסית, זרמים המשלווים בטיפול, תנועה , אומנות מוסיקה ועוד

דורון זוהר מציג את התכנית הטיפולית לילדי PDD . מטרת התוכנית לפתח כלי טיפול יעילים בלקות כדי להביא את ילדי הספקטרום לחשיבה עצמאית ולשילוב אופטימאלי במסגרת המשפחה, ולעצמאות במסגרת הקהילה והתעסוקה.

ד"ר עידית פוזנר מעלה את הצורך בשינוי הקריטריונים שקבעה המדינה למתן סיוע לילדים עם בעיות התפתחותיות, ולאבל שנעשה לילדים הסובלים מפיגור או שיתוק מוחין לעומת ילדים המגודרים כאוטיסטים. לאוטיסטים המדינה נותנת את מירב הסיוע ובגיל צעיר.