"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

יחסים בילדות המוקדמת והתפתחותם של ילדים

אלן סרוף מתייחס במאמרו לחשיבות היחסים ילד-הורה בילדות המוקדמת וצורת הטיפול בילד כגורם מעצב בבריאות הנפש שלו . אחד מהנושאים המרכזיים בתחום בריאות הנפש בגיל הרך מתייחס לצמיחת האני, בשני האופנים:הבריא והמעוות .

טמפרמנט ותגובות אל הבלתי מוכר

ג'רום קגן נותן נקודת מבט חדשה על הקשר בין מאפייני טמפרמנט כפי שאנו מכירים , לבין הידע הנצבר בתחום התפתחות המוח והמרכיבים הביולוגיים השולטים על התגובות שלנו למצבים בלתי מוכרים , ובין מרכיבים פסיכולוגיים. ואיך אלה משפיעים על סוגי ההפרעות .

תוקפנות ומיניות והתקשרות של פעוטות: השתמעויות למערכת הטיפול

מיניות ותוקפנות מופיעות בשנת החיים השניה כמערכות מוטיבציוניות חשובות המארגנות אספקטים חשובים בהתנהגות הפעוט, טוענת אליסיה ליברמן ,מערכות אלו משפיעות על עיצוב דפוסי ההתקשרות של הפעוט ומשנה את התפיסות וההתנהגות של ההורים כלפיו .

לצפות, לחכות, לתהות: שימוש בעקרונות פסיכואנליטיים בטיפול ביחסי אם-ילד.

דרך תיאור מקרה מציגה אליזבת מיור את ההעברה הבידורית של דפוסי יחסים הורה-ילד. ואיך ניתן להשתמש בעקרונות פסיכואנליטיים על מנת לשנות את תבנית היחסים בינהם ולאפשר לאם להכיר בכך שבעיות במערכת היחסים בינה ובין הפעוט הן ביטוי לקשיים שלה.

חיי הרגש של הפעוט: טמפרמנט

אליסיה ליברמן מסווגת את הילדים על פי מאפייני הטמפרמנט שלהם, ומעלה גורמים המשפיעים על דפוס ההתקשרות בין הורה לילד כתוצאה מהבדלים אלה. כמו כן היא מציגה את הקונפליקטים הכרוניים בין הורה וילד, כמו הבדלי טמפרמנט,רמת הקבלה העצמית של ההורה ועוד.

רכישת מודעות האני והאחר

סנדרה פיפ-סיגל וקרול פולץ מתייחסים למורכבות התפתחות ה"אני" של התינוק ובוחנים איך ההקשר של ה"אני" שלו נבדל מאחרים: מאמו ומחפץ דומם. בנוסף נבחנת השאלה האם ישנו שוני בין הדרך בה התינוק מזהה אנשים (התינוק, אמו) לבין הדרך בה הוא מזהה עצמים דוממים.

לחצים בקרב ילדים: סקירת מחקרים.

לדעת ג' ג'ואווט כל הילדים הצעירים יחוו באופן טבעי מצבים מלחיצים. מבוגרים , מטפלים ומחנכים יכולים לסייע לילדים להתמודד ולקבל את החוויות המלחיצות ולפתח אלטרנטיבות בריאות בהתמודדות עם המצב.
מבוגרים חייבים לזהות ולהתמודד עם הלחצים שלהם, כדי להיות מסוגלים לסייע לילדים .

הארגון הביו – התנהגותי בתינוקות עם התקשרות בטוחה וחרדה.

ספנגלר וגרוסמן מסכמים במאמרם את ממצאים המחקר ההשואתי שבחן את הקשר בין דפוסי התקשרות למדדים פזיולוגיים מהממצאים עולה כי קיים קשר ישיר בין עליית המצוקה הרגשית אצל ילדים חרדים נמנעים מקבוצת (A) והתנהגות נמנעת. הילדים חשים מצוקה ומתנהגים באדישות.

השימוש האינסטרומנטלי של פעוטות באימותיהם לצורך השגת מטרותיהם

ממצאי המחקר של כריסטינה מוזייר ושות' תומכים ברעיון שאפילו פעוטות צעירים ביותר תופסים תפקיד פעיל בניהול פעילויות משותפות ומווסתים את הניסיון של הפרטנר לטובת השגת מטרותיהם. כבר בגיל 6 חודשים הפעוטות מסוגלים להפעיל את אמם להשגת מטרותיהם.