ספרי ילדים לגיל הרך

ככה נעשיתי שודד-ים של מלינדה לונג ודיויד שנון, עוסק בעולם הרחוק מאד מעולמו היומיומי של הילד, עולם שודדי הים.הספר הוא מסע שבו ג'רמי יכול להגשים פנטזיות, להתנער מההגבלות המוכרות ולבחון את היתרונות של החיים השגרתיים בבית אוהב.

בספרה החדש של אורית ברגמן "שבתאי מסכן" לאיורים תפקיד מרכזי ומרתק. הם יוצרים שני סיפורים באותו ספר ומשלימים את הטקסט הכתוב לסיפור אחד רחב יותר.

סיגלית אבירם וגבי קון טוענות כי בשנים האחרונות נדמה כי נעצר אותו מרוץ עכברים אחרי הכסף והחל חיפוש אחר "משמעות": משמעות החיים, הקיום, העצמי, ודומיהם. הדבר בא לידי ביטוי גם בספרי הילדים כמה דוגמאות לכך מובאות במאמר .

סיגלית אבירם מבקרת את ספרה של רינת הופר "אותיות במיץ שטויות" ,על אף קטעי ההומור ה"שטותיים" טוענת סיגלית הוא לא ספר נונסנס, והוא הרבה יותר מספר לימוד אותיות או ראשית קריאה למרות שיש בו גם את זה.

"פוף ופאף" ספרם של חנוך פיבן ונרדה בן יעקב, ספר המזמן לקוראים משחק עם הספר. נראה כי הסיפור הוא רק "תירוץ" עבור פיבן לשחק עם האמנות הייחודית שלו, שכוללת שימוש בחפצים יומיומיים כדי ליצור משהו אחר לגמרי.

פנינה שלו והגר נחום בחרו בספרן "אלה גמליאלה" לעסוק בבעיה שמעסיקים ילדים ,במקרה זה בעייתה של אלה ילדה גבוה שהילדים מציקים לה על גובהה. נדמה שהספר מותיר את הקורא עם יותר שאלות חסרות מענה מאשר מעניק לו כלים וחוויה כלשהי טוענת סיגלית אבירם.

ויקי ליוביץ' ודניה פרץ חקרו את נושא הקמת ספריה פעילה בגן, הווה אומר לא רק ספריה לשימוש בתוך הגן אלה ספריית השאלה. לדעתן שאילת ספרים הביתה על ידי הילדים מעשירה ומרחיבה את היקף הקריאה החופשית שלהם ויכולה ליצור בסיס טוב לשיחת איכותיות בין ההורים לילדים.

ביקורת של סיגלית אבירם לספרה של טוני רוס "אני רוצָה אחות" , העוסק באחד הנושאים היותר נדושים בספרות הילדים , התמודדות עם הצטרפות אח חדש למשפחה.

אורה סגל-דרורי במאמרה מדברת על חשיבות קריאת הספרים לילדים בתהליך הקניית השפה. היא שמה דגש לא רק על כמות הספרים שמקריא ההורה אלא לאיכות האינטראקציה שבין ההורה לילד.

לרגל התירגום המחודש לספרו של א.א. מילן "פו הדוב" בידי אבירמה גולן כותבת סיגלית אבירם על הספר.היא רואה בספר הזדמנות לגלות שיש ספר מצחיק, חכם ומלא בדמויות שהן בו בזמן גם ייחודיות וגם סטריאוטיפיות. זהו ספר לגיל הרך שניתן לקרוא גם בהמשכים.