סיגל אחיטוב במחקרה מתמקדת בחשיפתן של גננות לפדגוגיה של הקשבה, המבוססת על הגישה הקונסטרקטיביסטית, ובתהליך השינוי שהן עוברות לאור חשיפה זו. היא בוחנת את הקשר בין הרקע הביוגרפי של הגננות לתהליך השינוי שהן עוברות.
מיכל הרפז הצבת גבולות ברורים לילדים ע"י ההורים יוצרים אצלם הרגשת ביטחון התורמת להתפתחותו הבריאה ומעבירים להם מסר כי הוריהם דואגים להם וניתן לסמוך עליהם . הדבר נכון גם לגבי הצבת גבולות ברורים להורים על ידי מנהלת הגן.
מור שינרסקי מתייחסת לתפקידה של היועצת כמעצימה את הגננת .אם אני מתבוננת כיום על התהליך של העצמה אני יכולה לזהות שני קווים השזורים זה בזה. האחד – קו ההתפתחות שלי כגורם מתווך להעצמה והשני – קווי ההתפתחות של הגננות בתהליך ההעצמה הפרטני.
"מוכנות לבית הספר" ספרה של ד"ר לאה שפטיה, עוסק במגוון נושאים הנידונים בספרות תחת הכותרת "מוכנות לבית הספר" . מטרת הספר לספק למחנכים ומעצבי החנוך בגיל הרך ידע על התחום ולהצביע על תרומתו האפשרית לתכנית החינוכית לגילים צעירים.
מדור פרסומי של מכון ינוקא המספק שירותי יעוץוהדרכה לגננות ולמנהלות גנים ומעונות, ולהורים .
"לב ויגוצקי – מחשבה ותרבות" הסתכלות על תורתו של ויגוצקי אל מול התאוריית של פיאז'ה , הספר בעריכת אלכס קוזולין וגבריאלה עילם ,הוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.
אסתר קבלסון טוענת כי כל ההורים מבקשים לילדם הגנה מפני פגיעה פיזית או אישית, מקווים לקבלתו החברתית ולרכישת חברים, מצפים ללמידה ומוכנות לקראת כיתה א' ומקוים שילדם ישחק ואף ייהנה בגן הילדים. לכן חשיבות רבה למפגש הראשון עם ההורים.
מטרת ההדרכה במסגרות חינוכיות לגיל הרך היא לחולל שינוי בתפיסתה של המחנכת את תפקידה, לעודד למידת ידע חדש ולאפשר שינוי עמדות והתנהגות טוענות אפרת בן נאה ויפעת גמא, אך כדי שתהליך זה יתרחש צריכה להיות מוטיבציה לשינוי אצל המודרכת.
גדעון לוין מביא מבט אחר על שביתת המורים .כאשר מחנכים שובתים, לא ניזוקים המעסיקים אותם, משמע הממסד השלטוני, אלא ניזוקים המטופלים על ידיהם – הילדים-החניכים. מעורר מחשבה.
על מנת להבין, ולו מעט, מהחוויה העוברת על הילד הנכנס לגן חדש, עלינו לזכור, כמבוגרים, בהיותנו במצב חדש או במקום וחברה בלתי-ידועים מה זה עושה לנו. מצב חדש מעורר בנו חרדה, טוענת ד"ר אסתר כהן ומציגה כמה טכניקות לגננות להתמודדות עם פתיחת השנה.