התפתחות בגיל הרך

תקציר מחקרה של ד"ר עדה בקר, העוסק קשרי גומלין בין דגמי יחסים בין-אישיים של אמהות לבין דפוסי הצמידות של ילדיהן וביטוים באינטראקציות אמהות-ילדים בגן.

ממצאי המחקר של כריסטינה מוזייר ושות' תומכים ברעיון שאפילו פעוטות צעירים ביותר תופסים תפקיד פעיל בניהול פעילויות משותפות ומווסתים את הניסיון של הפרטנר לטובת השגת מטרותיהם. כבר בגיל 6 חודשים הפעוטות מסוגלים להפעיל את אמם להשגת מטרותיהם.

מרי א. דריקטרה ומרי אן מרצ'ל טוענות במאמרם כי ילדים רבים הם אימפולסיביים, מתנגדים ובעלי אינטראקציות חברתיות לא נאותות. ומעלות רעיונות כיצד יכולים מחנכים בגיל הרך להשתמש בגישות יוזמתיות למניעת חלק מהבעיות שהילדים האלה חווים ויוצרים?

אינגראם ד.י. סוקר את המחקרים השונים שנעשו בתחום רכישת השפה לסוגיהם: מחקר באמצעות רישום יומנים, מחקר של דגימות שפה, ומחקרי אורך בתחום התפתחות השפה. הוא מביא את היתרונות והחסרונות בכל אחת משיטות המחקר.

בנואיט,ד. ופרקר. ק.ס. במאמרם, מעלים את תוצאות המחקר שבחן את יציבות דפוסי ההתקשרות לאורך שלוש דורות.המחקר הנוכחי תורם להבנתנו את "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" בשלוש דרכים: עקביות של דפוסים, המתאם בין סוג ההתקשרות של האם והילד לאורך 3 דורות.

לינה בכר מביאה תוצאות מחקר המעידות כי ילדים בגיל הרך עשויים להפוך לאוריינים אם יש להם בשלות קוגניטיבית ואם הם חשופים לסביבה אוריינית, שמעודדת ותומכת. המחקרים מדברים על חשיבות התיווך על מנת שהדברים בעולמו של הילד יקבלו משמעות רחבה.

רצוי ללמד שמות אותיות כבר בגיל הגן טוענת פרופ' איריס לוין, כיון שנמצא כי ילדים אשר יודעים שמות אותיות, נעזרים בהם כאשר הם מנסים לחשוב על האותיות המרכיבות את המילים. זה מסייע להם לגלות את העיקרון האלפא- ביתי כי אותיות מייצגות צלילים.