סולמון ושות' טוענים כי התחום של התפתחות הילד לא ניסה לתאר או להבין הורים כמבוגרים מתפתחים. לדעתם שינוי זה דרוש כדי להבין כיצד ההורה, חוויות מהעבר, הקשרים משפחתיים ותרבותיים והילד עצמו, פועלים במשותף כדי להשפיע על האיכות של יחסי הורה-ילד
פלדמן ושות' בוחנים במאמר זה את הקשר שבין תהליכים מארגנים של תקשורת אפקטיבית בינקות והתפתחות של יכולת סימבולית.רכישה של סימבולים נחשבת , כמרכיב ספציפי של התפתחות קוגניטיבית, הקשורה לפעולות מנטליות של ארגון, סיווג וסידור של סימנים חברתיים תפיסתיים, רגשיים וחברתיים שבהם נתקל הילד .
מחקרם של הייס, מ. ג'. רוברטס, ס.מ. וסטווור, בחן את היבט השינה המשותפת, והאינטראקציות בן הורה לתינוק במהלך הלילה, כגורם משפיע על דפוסי השינה שיפתח התינוק.
תמר שפירא עבדה ותרגמה את מאמרה של קארין מרטין, הודות בניית ההבדל המגדרי דרך התנהגות גופנית בגיל הגן. מרטין זיהתה חמש קבוצות של מנהגים שיוצרים הבדלים מגדריים: לבישת בגדים ולבוש, התנהגות פורמלית ובלתי פורמלית, ועוד.
ברומוויץ' טוען כי ממצאי מחקרים מצביעים על קשר בין איכות האינטראקציה הורה-ילד לבין התפתחות הילד. ממצאים אלה תומכים בבנית מודל של התערבות שבו האינטראקציה הורה-ילד היא המוקד, כיון שאינטראקציות מתגמלות הדדית וחיוביות מאפשרת התפתחות אופטימלית של הילד.
רגשותיהם של פעוטות והתקשורת הרגשית שלהם היא הרבה יותר מאורגנת ממה שחשבו בעבר טוענת טורניק, פעוטות מראים מגוון של ביטויים רגשיים המתאימים לאופי האירוע וההקשר. השאלה מה באינטראקציה הופך חלק מהילדים שמחים, ואחרים עצובים ומכונסים.
רייט במאמרו מציג את חשיבות היחסים הנוצרים בין האב לילד, כמאפשרת לילד לראות את המערכת אם -ילד מפרספקטיבה שונה. היחסים במשולש אם- אב- ילד, הם אלה המאפשרים לילד ל"היפרד" מהקשר התלותי באם ולצאת לעצמאות.
תקציר מספרה של פארנסואז דולטו תורגם בידי דורית להב .דולטו באמצעות עברה ונסיונה כפסיכואנליטיקאית של ילדים ואם , היא מגנה עד הסוף על טובת הילדים נגד חינוך מעוות, נגד האמונה בנורמה אחידה, נגד צייתנות לאופנות התקופה ונגד הכפיה של המודל ההורי.
שטלוורת' בוחן את התאוריות הפסיכואנליטיות והתפתחות הילד, מסקנתו היא כי עבור התינוק רק הנוכחות הממשית של אימו יכולה לספק את ההמשכיות, תשומת הלב וההנאה החושנית להם הוא זקוק כדי לעורר את היכולת הראשונית שלו לשלב את התפיסות שלו ולהפעיל את התהליכים של ההתפתחות המנטלית.
ד"ר יעל דיין מציגה דרך סיפורים בגן את תופעת האילמות הסלקטיבית המאופיינת על ידי כשלון תמידי לדבר בסיטואציה חברתית מסוימת למרות היכולת לדבר בסיטואציות חברתיות אחרות .תפקיד הגננת לטפח יחסי אמון עם הילד ולעודדו כדי להפחית את חרדותיו.