גישות חינוכיות

מאמר שישי בסדרה של ליאת עזר העוסק במרכיבים החיוניים להצלחת התוכנית בגני הילדים כמו: שיתוף פעולה של ההורים, יכולת הצוות לתווך לילדים את השפה החדשה, והכשרת כל הצוות בגן לעבוד עם המודל, ולבסוף עקביות.

במאמר זה מתייחסת המחברת לחשיבות יישום תוכנית "מפתחות הקסם" המבוססת על המודל של שפת הג'ירף במערכת החינוך. בתוכנית הילדים לומדים תקשורת אפקטיבית עם הסובבים אותם, לפתח מוקד שליטה פנימי, לרכוש מיומנויות לזיהוי רגשות וצרכים וכן מיומנויות הקשבה ואמפתיה.

גדעון לוין טוען כי החינוך עוסק בשלוש בעיות מרכזיות, מערכת היחסים בין הדור המבוגר לדור הצעיר, ההתלבטות על מהותה של הילדות (טוב מנעוריו/ רע מנעוריו, מולד/נלמד ועוד) והבעיה השלישית בה עוסק המחבר מעמדו הציבורי של החינוך, על מי האחריות לחינוך ההורים או המדינה.

חילופי מכתבים בין יעל דיין לגדעון לוין בנושא הכשרת מחנכות ,העוסקת בשאלות המרכזיות של מהות ההכשרה, מה הידע הרלוונטי על פי איזו גישה חינוכית להכשיר אותן וכו'.

ברנרד ספודק ושות' במאמרם זה מתארים את התפתחותן של הגישות השונות בתחום החינוך לגיל הרך לאורך ההיסטוריה, יתרונותיהם וחסרונותיהם. הם אינם רואים אף גישה כמושלמת , כל מטרתם לעורר מודעות בקרב המחנכים לגבי האידאולוגיה העומדת מאורי כל אחת מהגישות.

חוה כפרי מציגה את גישת "כבוד הילד" של מגדה גרבר. הנחת היסוד של הפילוסופיה שלה היא שיחס של כבוד לילד מהלידה, יעניק לו סיכוי טוב יותר לרכוש בטחון ולפתח שיקול דעת טוב. הוא ילמד כיצד להתייחס לאנשים אחרים באופן בריא וכיצד לבטוח בעולם לא באופן עיוור אלא באופן ריאלי.

חוה כפרי מביאה את עשרת העקרונות של פילוסופיית הכבוד לילד מתוך ה"מדריך להורים ולאנשי מקצוע" בעריכת מגדה גרבר.

סיגל אחיטוב במחקרה מתמקדת בחשיפתן של גננות לפדגוגיה של הקשבה, המבוססת על הגישה הקונסטרקטיביסטית, ובתהליך השינוי שהן עוברות לאור חשיפה זו. היא בוחנת את הקשר בין הרקע הביוגרפי של הגננות לתהליך השינוי שהן עוברות.

"לב ויגוצקי – מחשבה ותרבות" הסתכלות על תורתו של ויגוצקי אל מול התאוריית של פיאז'ה , הספר בעריכת אלכס קוזולין וגבריאלה עילם ,הוצאת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.