דפוסי התקשרות

שיתוף הורים במסגרות לגיל הרך צריכים להוות חלק בלתי נפרד ממדיניות החינוך בארץ טוענת ד"ר תמר ארז במאמרה. שכן דפוס ההתקשרות של הילד, דפוס הקשר בין הילד למחנכת , והקשר בין הורים למסגרת החינוכית הם הבסיס ליצירת סביבה תומכת להתפתחות תקינה של הילד.

דבורה לייבל, טיה פנפיל ודריקה מקרייב , בחנו את הקשר בין דפוסי התקשרות, ומאפייני טמפרמנט של הילד לבין איכות ותדירות הקונפליקטים בין אם וילד. לא נמצא כי מאפייני טמפרמנט , או דפוסי התקשרות היוו גורם משפיע על תדירות הקונפליקטים אך היו הבדלים באיכותם.

בשל הנטייה להוציא ילדים בגיל מוקדם למסגרות שמחוץ לבית, טוען פרופ' אבי שגיא נחשפים התינוקות בארץ לתנאי גידול בסביבה שלא מספקת את צרכיהם הרגשיים ומגבירים את תחושת חוסר הביטחון שלהם. נטייה זו מחיריה עשויים להיות כבדים ויש להשקיע משאבים שיאפשרו להורים ולמסגרות החינוכיות להעניק לילדים את איכות החיים הרגשיים לה הם זקוקים.

סולמון ושות' טוענים כי התחום של התפתחות הילד לא ניסה לתאר או להבין הורים כמבוגרים מתפתחים. לדעתם שינוי זה דרוש כדי להבין כיצד ההורה, חוויות מהעבר, הקשרים משפחתיים ותרבותיים והילד עצמו, פועלים במשותף כדי להשפיע על האיכות של יחסי הורה-ילד

מנגלסדורף ושות' במחקרם בודקים את התרומה המשותפת של מאפייני האם ומאפייני הילד לדפוס התקשרות שיווצר. המחקר בא לענות על הדילמה מה משפיע יותר מאפייני האם, הרגישות שלה ואיכות הטיפול או מאפייני הטמפרמנט של הילד איתם הוא נולד.

שולמן, ש. בקר, ע. וסרוף, א.ל, במחקרם בחנו את תרומת מאפייני האם ומאפייני הילד להתפתחות מערכת יחסי הגומלין בינהם. נמצא כי ילדים חיפשו תמיכה רגשית ועזרה קוגניטיבית ופיזית רבה יותר מאמהות אשר דגם ההתקשרות שלהם תואם את דגם ההתקשרות של אמם.

אלן סרוף מתייחס במאמרו לחשיבות היחסים ילד-הורה בילדות המוקדמת וצורת הטיפול בילד כגורם מעצב בבריאות הנפש שלו . אחד מהנושאים המרכזיים בתחום בריאות הנפש בגיל הרך מתייחס לצמיחת האני, בשני האופנים:הבריא והמעוות .

ספנגלר וגרוסמן מסכמים במאמרם את ממצאים המחקר ההשואתי שבחן את הקשר בין דפוסי התקשרות למדדים פזיולוגיים מהממצאים עולה כי קיים קשר ישיר בין עליית המצוקה הרגשית אצל ילדים חרדים נמנעים מקבוצת (A) והתנהגות נמנעת. הילדים חשים מצוקה ומתנהגים באדישות.

ג'וד קסידי ושות' במחקרן מנסות לאסוף מידע רב ככל האפשר בנוגע להתקשרות חרדה/אמבחוולנטית. החוקרות שואפות לנסות ולזהות את המאפיינים היחודיים של התקשרות חרדה אמביבלנטית ולהבחין בין התקשרות אמביוולנטית להתקשרות חרדה נמנעת.

תקציר מחקרה של ד"ר עדה בקר, העוסק קשרי גומלין בין דגמי יחסים בין-אישיים של אמהות לבין דפוסי הצמידות של ילדיהן וביטוים באינטראקציות אמהות-ילדים בגן.