"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

העשרה מונעת – יש דבר כזה

ד"ר עידית פוזנר טוענת כי ילדים רבים במשפחות מעוטות יכולת אינם נחשפים לגירויים מספיקים ולכן הם סובלים מ"איחור סביבתי". כשהם מגיעים לטיפול בגיל חמש או יותר, כבר לא קל לעזור להם . ד"ר פוזנר מדגישה את חשיבות הטיפול המונע.

תוכניות חינוכיות יעילות לגיל הרך: מה עלינו לדעת ?

טקנישי ובוגרד שמים דגש במאמרם על חשיבות המחקר הודות יעילותן של תוכניות חינוכיות לגיל הרך כבסיס שיאפשר לקובעי המדיניות בתחום לקבל החלטות מוכשלות בבואם לקבוע מדיניות בתחום. המאמר סוקר את מה שידוע לנו בתחום ומה צריך לחקור.

"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו " – על עבודתן של מטפלות במעונות

ג'ין וולף ודניאל וולש טוענים כי כל עוד לא ייושם במעון העקרון הפוליטי לפיו אם אתה עשוי להיות מושפע באופן ישיר או עקיף ע"י המדיניות, אתה צריך להיות באיזשהו קשר עם תהליך קביעת המדיניות. לא ניתן יהיה לשפר את איכות הטיפול במעון.

ארגון סביבה חינוכית שמתחשבת בצרכיהם של בנים

מרגרט קינג ודן גרטל מעררים על עקרונות ארגון הסביבה עבור מעונות יום בטענה שהם אינם משרתים את צרכי הבנים בקבוצה. לדעתן שינוי בארגון הסביבה החינוכית יגרום ליותר בנים להיות עסוקים בפעילות, ותוריד את רמת הפעילות הלא רצויה שלהם.

האם הרצון העז שלנו "ללמד" מעמיד בסכנה ערכים חשובים

במתח הזה המתנהל אצל קובעי המדיניות סביב התקציב , והויכוח מה יותר חשוב בטחון לאומי או בריאות או הורדת מסים ,שואלת אלינור זנטון האם זה הרבה מידי לבקש מהם שישקיעו בהכשרת מטפלות? שישלמו להן שכר הולם כדי שיגדלו את ילדנו לחיים על האדמה הזו,.. ?

תהליך ההחתלה מזמן לפעוט התנסויות למידה רבות

מגדה גרבר רואה בכל אינטראקציה מבוגר תינוק הזדמנות ללמידה גם בתהליך ההחתלה. מגדה נותנת כמה עיצות להפוך פעילות זו לזמן של הנאה לתינוק ולהורה כאחד. תהליך ההחתלה מזמן לפעוט התנסויות למידה רבות, יחסי גומלין משעשעים …

הערכה של תכניות לימודים לגיל הרך דרך עיניה של תיאורית האינטליגנציות המרובות

אשבי קליסל טוענת שיש להבנות את סדר היום בגן תוך התייחסות לתרומת כל פעילות לסוג האינטלגנציה אותה רוצים לקדם. היא מבססת את מאמרה על תאוריית האינטלגנציות המרובות ומנתחת את תרומת כל פעילות לפיתוח כישורים בתחומים שונים.

"גננות נחשפות לפדגוגיה של הקשבה"- על גננות שעברו שינוי בגישה חינוכית.

סיגל אחיטוב במחקרה מתמקדת בחשיפתן של גננות לפדגוגיה של הקשבה, המבוססת על הגישה הקונסטרקטיביסטית, ובתהליך השינוי שהן עוברות לאור חשיפה זו. היא בוחנת את הקשר בין הרקע הביוגרפי של הגננות לתהליך השינוי שהן עוברות.

"הגן הבטוח": הערכת תכנית התערבות לקידום תקשורת יעילה בין ילדי גן

מיה שלק מציגה במחקרה את תוכנית ההתערבות "הגן הבטוח", המתבססת על עקרונות האימגו, שיטה לטיפול החותרת לקראת יצירת תקשורת יעילה ובטוחה. הכלי להשגת תקשורת כזו הוא הדיאלוג הזוגי שבו צד אחד מקשיב לצד השני, משקף את דבריו, מסכם אותם ומביע אמפתיה בעקבותיהם.

הצבת גבולות להורי הגן

מיכל הרפז הצבת גבולות ברורים לילדים ע"י ההורים יוצרים אצלם הרגשת ביטחון התורמת להתפתחותו הבריאה ומעבירים להם מסר כי הוריהם דואגים להם וניתן לסמוך עליהם . הדבר נכון גם לגבי הצבת גבולות ברורים להורים על ידי מנהלת הגן.