ד"ר אניטה רום וד"ר עדה בקר בדקו את ההשערה לפיה יכולות טובות בשפת האם מזרזות את התפתחות שפת הסביבה. במחקרן הישוו בין ילדים חד לשוניים לילדים דו לשוניים בגן חובה. כמו כן בדקו את עמדותיהם של ההורים ביחס לשימור וטיפוח השפה הרוסית.
נורית יובל ופרופ' עמירם רביב יצרו ערכה במטרה לטפח כישורי משְכָּל: העשרה וטיפוח מושגי יסוד, פיתוח הַמְשָגָה ואוצר מילים, התבוננות ואבחנה. טיפוח עקרונות מיון וסיווג, העשרת עולם המידע והידע, חיפוש וזיהוי אלמנטים של הומור ואבסורד.
"אורי בחוף הים" ספרה של דלפין וודה, הוא ספר ילדים דו -לשוני. עוסק בתקופה בה כל הילדים מוכשרים לקליטת שפה רק צריך לתת להם את ההזדמנות ללמוד מילים בדרך חדשה ומהנה.
עיצות להורים איך לנהוג כשהילדים שלהם מגיעים לשלב בו הם שואלים שאלות בלי הפסקה, ומה תרומת השאלות להתפתחותם של הילדים.
ורדה קריזר וגילה טובול-לביא, מביאות במאמרן את המיומנויות המוטוריות, תחושתיות ותפסיתיות המאפשרות הגייה תקינה. הם מציינות את ליקויי ההגיה הפשוטים והמורכבים ונותנות כלים לגננת כיצד לזהות ליקויים אלה.
ורדה קריזר מגדירה במאמרה מהו ליקוי שפה, במונחים של תוכן, צורה ושימוש. היא מבחינה בין ליקויים שונים ודרכי הטיפול בליקויים אלה. תוך שימת דגש לחשיבות הטיפול בליקוי בגיל הרך כדי למנוע מהילד לפתח ליקויי למידה בגיל בית הספר.
כרסטינה ברק עוסקת בעיצוב התנהגות שפתית, שימוש בשפה כשלב בבניית תקשורת ובהתגברות על ליקויים בכלל ועל אוטיזם בפרט. במאמר היא עוסקת במודל של סקינר וואס ובשונות בינהם ברמה הבסיסית של העיסוק בספונטניות תקשורתית ובמוטיבציה היסודית ליצירת קשר אצל האוטיסטים.
המאמר עוסק בצורך שהאקדמיה ללשון תיתן גושפנקא לחלק מהביטויים השגורים בשפה העממית שהם זכר על פי הדקדוק העברי אך משתמשים בהם כנקבה ביום יום כדי לא להכשיל את הפעוטות הלומדים את השפה בעיקר משמיעה לבטא נכון את המילים במשפט.
ד"ר מיכל סגל מדברת על התהליך של רכישת השפה שעובר הילד בשנת חייו השניה , והמנגנון בו הוא משתמש כדי לתת משמעות למילים נוספות שהוא שומע ואינו מכיר, וגם כדי להפיק בעצמו מילים. מנגנון זה הוא הבסיס לפניני השפה.
ד"ר מיכל סגל, מביאה עוד דוגמא לפניני שפה אצל ילדים בגיל הרך, הנובעים משימוש לא נכון בבניין בדיקדוק.