איכות הטיפול במעון

האם רגישות המטפלת במעון מהווה גורם ממתן לגורמי סיכון הקיימים בו, זוהי שאלת המחקר של אפרת סטולרסקי, בעבודת הדוקטורט שלה.

הרקע התאורטי למחקר על תרומת רגישות המטפלת לאיכות הטיפול במעון במסגרת עבודת הדןקטורט של אפרת סטולרסקי בנושא

מאת: אפרת סטולרסקי (2010).   היענות רגשית ואמפתיה כלפי ילדים בגיל הרך למערכות היחסים המוקדמות של הילד חשיבות רבה, מאחר והן משמשות כמודל ויסות-עצמי (Sroufe et al., 2000), בונות תחושת יעילות-עצמית Bowlby,1973) ) ומשפיעות על רווחה פסיכולוגית ובריאותית Sroufe, 1997) (Campbell, 1997; Hetherington & Clingempeel, 1992;.  תיאורית ההתקשרות מהווה מצע חשוב להבנת מערכות היחסים המתקיימות בין

הפרק עוסק במסגרות טיפול לגיל הרך בישראל, במסגרת עבודת הדוקטורט של אפרת סטולרסקי

פרק זה של עבודת הדוקטורט עוסק בסיכום הממצאים, ואיפיון המסגרות לגיל הרך בארץ

פרק זה בעבודת הדוקטורט עוסק הקשר בין העינות רגשית של המטפלת לבין התנהגויות הרגשיות של הילד, ובתרומת רגישותה של המטפלת לאיכות הטיפול במעון

חלק זה של הדוקטורט עוסק בהיענות רגשית של המטפלת והשפעתה על התנהגות הילד, מגבלות המחקרו והשלכותיו היישומיות

רשימה ביבליוגרפית לעבודת הדוקטורט של אפרת סטולרסקי בנושא רגישות מטפלת ואיכות מעון – גורמי סיכון וגורמים ממתנים במסגרות טיפול לגיל הרך בישראל

דבורה פיליפס, נתן פוקס, ומגן גונאר במחקרם טוענים כי מאפייני הטמפרמנט של הפעוט ותגובתו למצבי לחץ מאפיינים את הדרך בה הוא חווה את המסגרת הטיפולית. גישה זו עשויה להסביר מדוע חלק מהפעוטות השוהים באותה מסגרת נהנים מחוויה מועילה ואחרים לא, כאשר אנו עוסקים בתחום החברתי.

פרופ' אלן שיפר ושות' בוחנים במחקרם את השפעת היחס המספרי בין מטפלת לילד כמשפיע על איכות האינטראקציה. כידוע היחס בין המטפלות למספר הילדים נחשב למרכיב המרכזי בקביעת איכות הטיפול במעון. הממצאים למרות שלא מפתיעים מעוררים מחשבה.